סופי: הצעת חוק לפיצול דירות לא תחול על מושבים וקיבוצים

ועדת הרפורמות המשיכה היום לקדם את הצעת החוק לתיקון חוק התכנון והבנייה שתאפשר פיצול דירות בבתים צמודי קרקע. בראשית הדיון דיווחה יו"ר הוועדה ח"כ רחל עזריה כי לאחר שבמשא ומתן ממושך בין הצדדים שלא נשא פרי, הוחלט להחריג את המושבים והקיבוצים מהצעת החוק, כפי שהיה מלכתחילה. עם זאת, ביקשה ח"כ רחל עזריה לאפשר פיצול למי שנמנים על מפוני גוש קטיף ומתגוררים במרחב הכפרי. יובהר כי ההקלה מתייחסת למפונים עצמם בכל יישוב כפרי ולא רק לדיירי יישובים שהוקמו עבור מפוני הגוש. לדברי ח"כ עזריה "מדובר באנשים שנעקרו מבתיהם, חלקם הגדול מבוגרים שלא הצליחו להשתקם כלכלית. לכן אני מבקשת להקל עליהם ולאפשר להם את הפיצול".

הצורך בהקלה זכה להסכמה רחבה בקרב משתתפי הדיון. עם זאת, עלו מספר אתגרים ומחלוקות בנוגע לאופן מימוש. ח"כ חיים ילין אמר "אני בעד, אבל ייקחו את זה לבג"צ כי יש לזה השלכות רוחב". דודו קוכמן, מזכ"ל האיחוד החקלאי הוסיף: "ישובים עשו דבר יפה וקלטו אליהם מפונים ועכשיו תיווצר בתוך אותו יישוב אפליה. אתם תיצרו בעיה חברתית של המפונים מול אלה שאינם".  בתום הדיון הוחלט כי במהלך השבוע יגובש מתווה לניסוח ההקלה.

בנוסף, עסק הדיון בשאלת המיגון של דירות מפוצלות. נציגת פיקוד העורף, סרן קלרה ג'רבי, ביקשה לוודא שבכל היחידות יהיה ממ"ד, כפי שנדרש כיום בכל דירה חדשה. ח"כ עזריה וח"כ דוד ביטן הבהירו כי הדרישה אינה מציאותית. ח"כ עזריה אמרה: "צריך לדבר על הפיל שבחדר- הפיצולים קורים בפועל כבר היום. אם נתעקש על כללים מורכבים מידי בעלויות גבוהות מידי, ימשיכו הפיצולים ללא היתר וכולנו נצא קרחים". ח"כ ביטן הוסיף "אם רוצים ממ"ד צריך לאפשר תוספת שטח, מה שהחוק הזה לא מאפשר. כל הרעיון של החוק הזה הוא להוסיף דירות בקלות. אולי פשוט נבנה ממדים ונגיד לאנשים שיגורו שם".

ח"כ איתן ברושי אמר כי "יש אינטרס למדינה למגן את כל האוכלוסייה בכל מקום, ולא רק מפני טילים אלא גם מפני רעידות אדמה. עם זאת, זו לא סוגיה שנוגעת לחוק הזה אלא לתפיסת עולם שלימה ולכן אני מציע לא להסתבך בהגדרות שלא יעמדו בשום מבחן, אלא לקיים התייעצות בנפרד עם כל מי שצריך". הצעת הפתרון שהעלו חברי הכנסת היא לחייב בקיומה של דלת שתחבר בין היחידות (הראשית והמפוצלת) ולא תינעל בעתות חירום. לדברי ח"כ עזריה, הדבר מקביל למרחב מוגן קומתי בבנייני מגורים. בתום הדיון סוכם שנציגי פיקוד העורף יבחנו את ההצעה או יציעו מתווה אחר לפתרון הסוגיה.

ח"כ עזריה דרשה כי כלל הסוגיות יבואו לפתרון בשבוע הקרוב, בכדי שהצעת החוק תעבור בקריאה שנייה ושלישית לפני תום כנס הקיץ של הכנסת, שייגמר בסוף החודש. ביום ג' הבא יתקיים דיון נוסף בהצעת החוק.

בדיון בוועדת הפנים, אביו של צעיר בדואי שנורה בידי שוטר: "אני חינכתי את ילדי לכבוד האדם, ומי לא הולך לפי החוק? לובשי המדים"

"במח"ש בוחנים את הממצאים בכלים פליליים. צריך סיכוי סביר להרשעה", כך הסבירה הלה אדלמן ממח"ש לוועדת הפנים בדיון על יחס רשויות האכיפה לאזרחי ישראל הבדואים, ביוזמת ח"כ מיכל רוזין וח"כ טלב אבו עראר. לדבריה: "האירועים באום אל חיראן וברהט נחקרו מהרגע הראשון ונבחנו היבטים שונים. תיק רהט נמצא עכשיו בבחינה של היועץ המשפטי, והמשפחה מודעת לכל השלבים. הוצגו בפניהם הראיות. מדובר בחקירה פלילית מורכבת. תיק אום אל חיראן עובר לפרקליט המדינה. לא היו ניסיונות טיוח. ההיפך. אין שיהוי בטיפול. באום אל חיראן בוצעו שני שחזורים. בתיק רהט הייתה חקירה מקיפה גם של הירי וגם של האלימות בתחנת המשטרה".

ח"כ מיכל רוזין: "האם יש מקרה ששוטרים הועמדו לדין בשל אלימות כלפי אזרחים?" אדלמן: "בניגוד לנאמר, היו מקרים ששוטרים עמדו לדין וגם נכנסו לכלא. כשאנו בוחנים אירועים אנו עוורי צבעים ובודקים לפי ראיות. ההחלטה היא משפטית-ראייתית". ח"כ ג'מעה אזברגה: "יש תופעה של הרוגים ערבים. משנת 2000 היו 54 הרוגים על ידי המשטרה ואין נאשם אחד".

ח"כ טלב אבו ערר: "הייתה מלחמה על תושבי אום אל חיראן. יעקוב אלקיאן רק יצא מהבית שלו והתחיל לנסוע. ירו עליו והרגו בלי סיבה. באו להרוס בתים. זה לא הבית הראשון שהורסים. תושבי אום אל חיראן גרים שם 60 שנה. הם לא פלשו. המדינה העבירה אותם לשם. עכשיו באו להקים יישוב יהודי על חשבונם. באותם ימים היה פינוי עמונה ללא שום נשק ושם השוטרים הותקפו. באום אל חיראן רצו להשפיל ולהראות את כוח המשטרה".

ראיד אבואלקיעאן, הועד המקומי אום אל חיראן: "ערכי האלימות מושרשים באוכלוסייה שלנו על ידי מוסדות המדינה. משנות ה-60, כל מקרי הרצח שהיו, אף אחד לא ישב בכלא על ניסיון רצח או רצח. אנו במערב הפרוע. אנחנו לא רוצים כתבי אישום נגד שוטרים זוטרים. הם מוגבלים בחשיבה. הם טעוני סטיגמות".

חאלד ג'עאר, אביו של סמי שנורה ונהרג בידי שוטר ברהט: "בשנים האחרונות נרצחו 7 צעירים בדואים על ידי המשטרה. אני ראיתי את רצח בני מול עיני. אני הודעתי למשטרה על פשע שמתבצע, אבל לא כל מי שבסביבה פושעים. המשטרה היא ארגון שלא מתחקר את עצמו וזה גורם לרצח אחר רצח. אלה הילדים שלנו שנרצחים. הממשלה הכריזה מלחמה על הבדואים. בעיניה הם מהווים סיכון. מפתחים שנאה. לא רק שהבן שלי נרצח, למוקד הרפואי הגיעו אנשי הבילוש, אזקו אותי ולקחו לתחנה. במדינה דמוקרטית 5-6 שוטרים נותנים לאזרח מכות עם שוקר חשמלי ודורכים לו על הראש ואז מודיעים לי על מות הבן ושוטר אומר: 'רק אחד מת? הלוואי שכולכם'. ואחר כך כל התיקים נסגרים ללא ראיות ופרקליט המדינה אומר שהפגיעות בגופי הן בשל התנגדותי למאסר. לא נשאר לנו כלום. אני חינכתי את ילדי לכבוד האדם, ומי לא הולך לפי החוק? לובשי המדים".

לא יורחבו סמכויות ועדת החקירה הפרלמנטרית לבחינת הסדרי האשראי ללווים גדולים

ועדת הכנסת קיימה הבוקר דיון שני בהצעת החוק המבקשת להרחיב את סמכויותיהן של ועדות חקירה פרלמנטריות. במהלך הדיון החליט יו"ר הוועדה ח"כ יואב קיש להסיר את ההצעה מסדר היום.

הרקע לקידום ההצעה הוא הקמתה של ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת התנהלותה של המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים, דוגמת אליעזר פישמן ואחרים. בקידום ההצעה ביקשה ועדת הכנסת להבטיח כי לוועדת החקירה יהיו הסמכויות הנדרשות בכדי להגיע לחקר האמת, בין היתר על ידי הטלת חובה על גורמי מפתח כגון נציגי הבנקים וחברות האשראי להגיע ולמסור מידע לוועדה.

במהלך הדיון הביע עמי ברקוביץ', מנהל מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים התנגדות נחרצת להצעה ואמר כי "מדובר בהצעה בעייתית ביותר מבחינה משפטית חוקתית. סמכויות הכנסת לקבל מידע נגזרות מסמכויותיה לפקח על הממשלה. לגופים פרטיים אין חובת דיווח לפרלמנט והסמכה כזו פותחת פתח לפגיעה משמעותית. ועדת החקירה הפרלמנטרית היא פוליטית במהותה והסמכויות המוצעות מבקשות להפוך אותה לגוף מעין שיפוטי. גם ההצעה לאפשר ליו"ר הוועדה שהוא איש פוליטי להיחשף למידע חסוי ורגיש ביותר מעלה בעיות קשות".

לצד זאת, הביעו גם מספר חברי כנסת הסתייגות מהצעת החוק. ח"כ שולי מועלם אמרה "הקשר צריך להיות עם הרגולטורים, הם אלה שיכתיבו וישנו מדיניות והם אלה שיגידו איך לא נחזור לכשל הנורא הזה שבעקבותיו קמה הוועדה. בנוגע לחובת ההתייצבות אמרה "למעבר מדין משמעתי לדין פלילי יש השלכות גדולות, אני לא בטוחה שאנחנו רוצים ללכת לכיוון הזה". ח"כ איילת נחמיאס ורבין אמרה כי "הדיונים על מתווה הגז הם דוגמא מצוינת ללמה אין צורך בשינוי החקיקה. כולם התייצבו שם ואני חושבת שיש להם אינטרס להיות שותפים גם כאן. מהרגולטורים מצופה לעזור לנו לעשות את עבודתנו, כדי למצוא איפה היה הכשל אצל שומרי הסף".

יו"ר וועדת החקירה, ח"כ איתן כבל אמר "המסגור הזה של מאבק בין טובים ורעים לא מקובל עליי. ישנה הסכמה רחבה בכנסת על הצורך בוועדת החקירה, גם אם יש ויכוח על הדרך. אז אני מבקש מכולם, אל תאבדו פרופורציות. לומר שהכלכלה הישראלית תתמוטט כתוצאה מועדת החקירה זו הגזמה מוחלטת. אנחנו לא האויבים, מישהו פה התבלבל".

בהמשך הדיון הודיע יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן שהקואליציה לא תקדם כרגע את הצעת החוק. ח"כ ביטן פנה אל הרגולטורים, שהביעו התנגדות להצעה ואמר "כרגע נתחיל את דיוני הוועדה, אם אראה שיש בעיות כאלה ואחרות נעשה תיקוני חקיקה כדי לפתור אותן. הכל תלוי בכם". 

לאחר שהבין שלאור התנגדותה של שרת המשפטים הצעת החוק לא עתידה לקבל את תמיכת הממשלה בוועדת השרים לענייני חקיקה, החליט יו"ר הוועדה ח"כ יואב קיש לסגור את הישיבה ולהסיר את ההצעה מסדר היום.  לדבריו: "שרת המשפטים מתנגדת למהלך והיא תיתן את ההסבר. אני מקווה שהדיונים שהתנהלו כאן יסייעו לוועדה לממש את ייעודה. האחריות להצלחת וועדת החקירה נמצאת עכשיו בידיה של השרה".

מפכ"ל המשטרה רוני אלשייך: אחוז פענוח מקרי הרצח בחברה הערבית 49% לעומת 53% בחברה היהודית

אחוז פענוח מקרי הרצח בחברה הערבית עומד על 49%, לעומת 53% בחברה היהודית" כך דיווח היום מפכ"ל המשטרה רוני אלשייך לוועדת הפנים בראשות ח"כ דודי אמסלם, בדיון על מיגור האלימות במגזר הערבי. המפכ"ל השיב בכך לטענה החוזרת בקרב ח"כים ערבים שהמשטרה אינה עושה די בפענוח מקרי הרצח הרבים במגזר.

עוד אמר המפכ"ל: "ראשי רשויות מבקשים מאיתנו לאכוף עליהם הקמת תחנת משטרה ביישובם. אנו מצליחים לפתוח נקודות משטרה ותחנות. יש הבדל גדול אם ניידת יכולה להגיע לזירת פשע תוך שתי דקות או לאחר 20 דקות. במגזר הערבי לא מוכנים להעיד ולומר 'ראיתי', אבל כן עוברים ליד שוטר ולוחשים לו 'ההוא שם עם השקית' ונעלמים, והשוטר אכן מוצא בשקית נשק.

כדי לסייע בגיוס צעירים מוסלמים למשטרה פתחנו כיתות הכנה, על מנת למקסם את הסיכוי שלהם להצליח במיונים. לא כולם מתאימים. נותנים להם הכשרה מנטלית שחסרה כי הם לא בוגרי צבא. אחוז ההצלחה בגיבושים של בוגרי התוכנית דומה להצלחה בקרה מתגייסים יהודים. התוכנית עובדת. יש רעב. גני ילדים ובתי ספר מתחרים ביניהם על הרצאות ותוכניות של המשטרה. יש שיתוף פעולה מצוין עם הרשויות הערביות. הם יודעים שמי שרוצה להצליח כראש רשות צריך תחנת משטרה חזקה. הצעירים מצביעים ברגליים. יש 3000 בקשות להתגייס. כשיש לנו 1300 תקנים לשוטרים מוסלמים על פני 5 שנים. המתגייסים חוזרים הביתה והולכים למכולת עם המדים כי חשוב להם לייצר לגיטימציה לשיתוף פעולה עם רשויות החוק.

איני בא בטענה למי שאומר שהמשטרה לא עושה מספיק. אני מסכים שאנחנו לא עושים מספיק. אבל אם יש אנשי ציבור שאומרים שהמשטרה זה רע, אנחנו בבעיה. כי בלי גיבוי לא נתקדם. אני מבטיח שיהיו גם טעויות".

יו"ר הוועדה, דודי אמסלם: "יזמתי את הדיון הזה כשקראתי ידיעה חדשותית שהדהימה והעציבה אותי. בידיעה דווח על 18 מקרי רצח במיזר הערבי מתחילת השנה (בינתיים עלה המספר ל-39), וילד בן 10 בעיר ששהיו בה מספר מקרי רצח אומר לעיתונאי שהוא מפחד שהירי יחזור והוא מפחד ללכת לבית הספר. לא יכול להיות שילדים בישראל יפחדו. זה צריך לעצור אותנו לשאול איך הדברים האלה קורים, ומה אנחנו עושים כדי להפסיק את זה בטווח הקצר".

ח"כ עאידה תומא סלימאן: "אין תוכנית סדורה איך לטפל באלימות. לפתוח עוד תחנות משטרה זה לא טיפול. את האמון בונים דרך התנהגות המשטרה ולא בשלטי חוצות. אם יורים לך ליד הבית, 100 שלטי חוצות לא ישכנעו".

ח"כ דב חנין: "לפני שבוע הגעתי לטירה לנחם. אישה נורתה למוות מרפסת ביתה. לי זה נראה מדהים וחריג אבל האנשים אמרו לי שבמציאות שם זה לא בלתי נתפס. אנשים לא מעורבים נופלים ונהרגים. בכפר קאסם יש מכת רציחות. משפחות פשע נכנסו לעיר בעקבות התפתחות העסקים, והן משגשגות שם. יש אווירת פחד ברחוב. בני נוער מפחדים להסתובב בחוץ".

עיסא חאלד, עיריית כפר קאסם: "התוכנית עיר ללא אלימות מבורכת, אבל היא טובה לטווח הארוך. בטווח הקצר צריך קודם כל לשמור על חיים. בכפר קאסם היו 15 רציחות. אז מה עוזר לי שאחוז הפענוח הוא כמו בחברה היהודית? מ-15 רציחות היה מעצר אחד ולא הוגש כתב אישום. מתי יגיע הזמן שתגיד הממשלה שזה מצב חירום? בינתיים משפחות פשע מצטלמות עם נשק בפייסבוק".

ח"כ עיסווי פרייג': "אצלנו 90% ממקרי הרצח התושבים יודעם מי רצח". מפכ"ל המשטרה רוני אלשייך: "גם המשטרה יודעת".

ועדת הכספים אישרה הצעת חוק שתסייע לחברות עסקיות להתמודד עם אתגרי המחר ע"י ביצוע שינויים מבניים תוך דחיית אירועי מס

ועדת הכספים אישרה היום (ג') לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק שנועדה לסייע בהנעת גלגלי המשק ולעודד צמיחה. מדובר בחוק שהוא תיקון לפקודת מס הכנסה ונועד להקל על חברות ויחידים בעת שהם מבקשים לבצע שינויים מבניים או מיזוגים של חברות או של עסקים קטנים. ההקלות הן הקלות במס, בעיקר דחיית אירוע מס בעת ביצוע שינוי מבני, מיזוג או פיצול חברות. שינוי מבני הוא כלי חיוני עבור הסקטור העסקי, ובד"כ הוא מתאפיין בהגדלת שיעורי הצמיחה ומקל על חברות בגיוס הון, בגיוס משקיעים וברכישת פעילויות שנועדו להרחיב את פעילויותיהן העסקיות. החוק הובא לוועדת הכספים ע"י רשות המיסים, לאחר שהושגו לגביו הסכמות על הלשכות המקצועיות, התאחדות התעשיינים, לשכת רואי החשבון, לשכת עורכי הדין, פורום חברות ההיי-טק, חברות שבמיוחד עבורן מדובר בתיקון חשוב.

במסגרת החוק יש הוראות שונות לגבי הקלות ודחיית אירוע מס בעת העברת נכסים מחברה אחת לאחרת תמורת הון מניות, שיוניים והעברת נכסים בין חברה אם לחברה בת וכד'. החוק החדש אמור לאפשר ולהקל על כניסה רחבה יותר של משקיעים ולבצע שינויים מורכבים, תוך שהוא מסר חסמים רבים שקיימים כיום.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) בירך על אישור החוק ואמר, כי "מדובר בחוק טוב שיש בו בשורה לחברות במשק, בעיקר חברות היי-טק. למרות שלפי כל המדדים הכלכליים ונתוני הצמיחה המעודדים של השנים האחרונות, נראה שמצב הכלכלה והמשק בישראל טוב ואף יותר מכך, אסור לנו לקפוא על השמרים ויש לדאוג שהמגמה הזו תימשך. לצד ההצלחות של המשק, יש גם לא מעט בעיות עימן מתמודד הסקטור העסקי, כולל בהיי-טק ועל-כן, עלינו לקדם מהלכים שייקלו ברגולציה ויביאו להגברת הצמיחה. החוק הזה יאפשר לחברות שמבקשות לבצע שינוי מבני לצורך המשך צמיחתן, ליהנות מהקלות במס, ואני מברך את רשות המיסים על נכונותה לקדם את המהלך הזה. יחד עם זאת, אסור להסתפק בצעד הזה ויש לשקול דרכים נוספות להקל על החברות".

מנהל רשות המיסים, משה אשר: "מהניסיון שנצבר לאורך השנים ברשות המסים בטיפול בעסקאות של שינויי מבנה תוך בחינת הצרכים של הגופים העסקיים, בדגש על חברות ההיי טק במשק, עלה הצורך להביא לשינויים בחקיקה שיקלו על ביצועי עסקאות אלה. השינויים המוצעים ישפרו את יכולות החברות השונות לבצע עסקאות של מיזוגים ושינויי מבנה אחרים ויתרמו משמעותית לצמיחתן".

מנהל אגף ברשות המיסים, רולנד עם שלם: "החוק מסיר מגבלות וחסמים, מהלך שיסייע למשק. מדובר בשינוים מבניים בחברות, בעסקים קטנים וגדולים, ללא חבות מס. באנו לעשות הקלות כדי לאפשר להניע את גלגלי המשק. בעיקר הסרת מגבלות שקיימות כיום. זה יחול על חברות שעוברות שינוי מבנה. החוק הקיים מאפשר שינויי מבנה שמעורבים בהם יחידים וגם חברות, בעיקר חברות, מיזוגים עם דחיית אירוע מס. מניסיון העבר ראינו, שכשאין דחיית אירוע מס, זה מנע שינויי מבנה והתיקון בא להקל ולהסיר קשיים. יש הקלות רבות בחוק הזה".

מנהל תחום בכיר מפקח ארצי ברשות המיסים, עפרי שלו, בירך על אישור החוק אך סייג מעט: "יש פה חבילה של דברים שהם הקלות, ותוך כדי כך, גם כלים למניעת תכנוני מס. כלומר, בכל שינוי מבני, קיימת אפשרות לביצוע תכנוני מס, ולצד ההקלות הרבות בחוק, ניסינו למנוע ניצול לרעה של ההקלות. פטור ממס בעת מיזוג חברות ניתן במקרים מסוימים לשנתיים בהן חייבים להחזיק בחברה, ניתן להכניס משקיע אך אסור לממש אלא עד 10%. מות להתממש אך חייבת להישאר בידי הבעלים השפעה מהותית בתקופה הנדרשת של השנתיים. כלומר, אוכל לעשות שינוי מבני ומיד למכור מניות אך עדיין אשאר עם השפעה בחברה".

נציג פורום מיסים בלשכת עורכי הדין, עו"ד יוסי אלישע, בירך על אישור החוק ואמר: "יום לאחר ביצוע שינוי המבנה, האפשרויות לגייס משקיעים ולגייס עוד משאבים גדלות ולכן שינויי מבנה נדרשים מעתה לעת. החוק שאושר, זה עדיין לא התיקון המושלם, אך זה עסקת חבילה ואנחנו מברכים עליו בנסיבות של היום. סיכמנו שבנושאים המורכבים נמשיך לדון ונביא לכאן לוועדת הכספים עוד תיקונים גם לאחר אישור החוק הזה".

יו"ר ועדת המיסים בלשכת רואי החשבון, רו"ח ג'ק בלנגה, בירך על החוק אך ציין גם הוא, כי "בסקטור העסקי רצו שהחוק הזה יקודם ויאושר. מדובר בהקלות שהמשק מחכה להן זמן רב ועל-כן טוב שהסתיימה החקיקה של החוק הזה באופן מהיר יחסית".

אושר סופית: תזונה בריאה בצהרונים כבר משנת הלימודים הקרובה

ועדת הבריאות של הכנסת אישרה היום תקנות שהוגשו על ידי משרד הבריאות, לפיהן החל משנת הלימודים הקרובה יוגש לילדים בצהרונים מזון איכותי, העונה על צורכיהם התזונתיים והבריאותיים. בין היתר נקבע כי ילדים בגילאי 3 עד 5 יקבלו לארוחת הצהריים מדי יום מנה עשירה בחלבון (חזה עוף, שניצל אפוי וכו'), חצי עד שלושת רבעי כוס (תלוי בגיל) של דגנים מלאים וקטניות (אורז, קוסקוס, עדשים וכו'), חצי כוס ירקות וחצי יחידת פרי. כמו כן, תתאפשר ארוחה צמחונית. גילאי 6 עד 10 יקבלו מנות דומות, אך במשקלים וכמויות גדולים יותר. עוד נקבע כי ייאסר על מפעילי הצהרונים לתת לילדים משקות ממותקים, מאפים עשירים בשומן ובשומן רווי, פיצה, צ'יפס, חטיפים, חמוצים, קטשופ ומיונז. בנוסף, יחויב המפעיל לספק ארוחות עם הרכב מזון ייעודי לילדים עם רגישויות, לפי הצהרת ההורים. האריזות הייעודיות יסומנו באופן בולט.

עוד קובעות התקנות רשימת מזונות אסורים ביניהם; משקאות ממותקים, עוגות ועוגיות, מזון עשיר במלח, רטבים מוכנים, מזונות עשירים בשומן רווי ומזון מטוגן. על פי התקנות ידעו ההורים את תפריט היומי וידעו כי כל אחת מהמנות העשירות בחלבון מכילה את כמות החלבון, הברזל השומן והנתרן הקבועות בתקנות.

יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), אמר בדיון: " אחד המהלכים המרכזיים בגידול ילדינו בצורה נכונה. אסור שיהיה יום לא מנוצל  להתפתחות הילד, וזה כולל את המערכות הלא רשמיות ובוודאי את נושא ההזנה. אישור התקנות האלו מאוד חשוב כדי שבראשון לספטמבר, שהוא מועד שלא משתנה יהיה לילדים אוכל בריא. הנטל הגדול הוא על משרד הבריאות אבל גם צריך את משרד החינוך והרשויות המקומיות בשביל לעמוד בתאריך היעד של פתיחת השנה.

ח"כ רחל עזריה, מיוזמי המהלך אמרה כי הורים מתחילים להבין בחשיבות המהלך. עבדנו קשה על פתרון של בעיה שחלק גדול מהציבור לא מבין אותה מתוך הבנה שאם לא נדאג לזה אנחנו כבר יכולים לשער מה יחכה לילדים, לחברה ולמדינה. בזכות יישום התקנות הללו המצב הבריאותי ישתפר.

חיים הלפרין נציג משרד החינוך הציע שאמירה בעניין אלרגיות תגובה באישור רופא. לא לכל סוג אלרגיה יש פתרון והספק למרות המאמצים לא יצליח לעמוד

שי סומך משרד המשפטים אמר כי יש להחריג את המקרים הנדירים במיוחד, בהם הספק לא יצליח לספק מזון חלופי בשל אלרגיה מאוד ייחודית ונרחבת.

350 פעוטות אלרגיים בלי פתרון לשנת הלימודים הקרובה

הוועדה לזכויות הילד קיימה היום (ג') דיון בנושא 'מענה לילדים אלרגיים וזקוקי השגחה בגילאי לידה עד שלוש', הדיון, הרביעי בחודשים האחרונים בנושא, התקיים על רקע החלטת משרד הרווחה כי החל משנת הלימודים הקרובה לא יתוקצב עוד מערך הסייעות המלוות את הילדים במסגרות החינוך.

יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון פתחה את הדיון: "אני מקבלת אין ספור פניות מהורים לילדים אלרגיים עם שאלה אחת – מה אנחנו עושים עוד חודש וחצי? אני מקבלת דיווחים על מעונות שמסרבים לרשום ילדים. בדיון האחרון נכח פה מנכ"ל משרד הרווחה והיה נראה שאנחנו בפני כיוון חיובי – היה ברור ששעתיים של סייעת אינם מענה ראוי, אך הדגשנו שהדבר נותן שקט להורים עד למענה מערכתי טוב יותר וקראנו לקדמו. לצערי במקום מענה רחב ואמתי החליט משרד הרווחה לבטל את הסייעות בלי לתת פתרון אחר. בהעדר התייחסות ראויה מצד מנכ"ל המשרד אני מקיימת את הדיון".

חגי פורגס, משרד העבודה והרווחה: "הנושא של הסייעות החל מהשנה הבאה לא בתחומי הפעילות של המשרד. מבחינתנו הורים שנרשמים למעון ומבקשים להתקבל, כל עוד אין חוות דעת רפואית לגבי סייעות המעון חייב לקבל אותם ולעשות את ההכשרות שלו. ההנחיות הן שאם ילד לא חייב בסייעת המעון חייב לקבל אותו, אם יש פניות פרטניות נשמח לקבל ולטפל".

ח"כ שאשא ביטון: "אנחנו יודעים שהרבה מאוד רופאים מכסים את עצמם וכותבים שיש צורך בסייעת לכל ילד אלרגי ואז המעון דורש בהתאם לאישור הרפואי שתהייה סייעת אחרת הילד לא יוכל להתקבל".

ד"ר רמי גריפת, משרד הבריאות: "לסייעת אין ערך מוסף מעבר להכשרת הצוות, כל אדם יכול לטפל במקרה אלרגי, להזריק זה מאוד פשוט".

עו"ד ולרי זילכה, בית איזי שפירא: "על משרד הבריאות לייצר הנחיה ומדרג מול הרופאים, שיגדירו איפה יש סכנה המצריכה סייעת ואיפה לא. מצד אחד אתם טוענים שלא צריך סייעות ומצד שני הרופאים קובעים להורים במסמכים רשמיים שיש צורך בסייעת צמודה וכובלים אותם מול המעונות".

ח"כ שאשא ביטון: "הוצאנו הנחייה כזו בתום הדיון הקודם ולא קיבלנו עדכון על הדבר".

פורגס: "שיש חוות דעת שצריך סייעת לשעות מסוימות היא מחייבת, אנחנו לא אנשי מקצוע ואנחנו חייבים לקיים את חוות הדעת הרפואית".

ח"כ שאשא ביטון: "מה אתם רוצים שהורים יעשו במצב הזה? זו לא בריחה מאחריות? מצד אחד מבטלים את הסייעות ומצד שני אומרים שצריך סייעת אם הרופא מורה. מה ההורים אמורים לעשות?! איפה הילדים יהיו בתחילת השנה?".

פרוגס: "ילדים שאין להם סייעות נפעל כפי שפעלנו ביתר שאת – נקדם פתרונות עם משרד הבריאות שיש לו ידע וסמכויות, שייתן לנו כלים. נפעל להוסיף הכשרות לצוותי המעונות לעניין אלרגיות, אנחנו רוצים לספק מזרקים למקרי אלרגיה לצוותי המעונות. אני לא יודע להתחייב על לו"ז. אנחנו רוצים להרחיב את המענים במקרים הרבים בהן אין חובה לסייעת, שיש צורך בסייעת אין לנו כיצד לטפל".

ח"כ שאשא ביטון: "אני לא מכירה מקרה של ילד אלרגי שלא מצוין צורך בסייעת. מה אני אומרת להורים בעוד שעה וחצי שאני יוצאת מכאן? תביאו סייעת על חשבונכם או שתישארו בחוץ? אני פונה לשר הרווחה והמנכ"ל – אם אתם לא מסוגלים לטפל בגילאי לידה עד 3 תעבירו את התיק למשרד החינוך, לא מסוגלים לקחת אחריות? פנו את התחום. אם אני מרגישה חסרת אונים מה מרגישים ההורים שם בחוץ?!"

הדר, שהגיע לדיון עם בנה נעם הסובל מאלרגיה: "מספיק שהוא נחשף לאדים של האוכל הוא בבעיה, קרה לנו שילד פלט והוא נגע בפליטה והיה בלאגן. מה אני עושה בספטמבר?! מי ייקח אחריות על מקרה מוות? גם אם יקבלו אותו זה או שאני שולחת אותו והוא בסכנת חיים או שאני לא שולחת אותו".

ריקי רוזמרין, מפקחת חינוכית, נעמ"ת: "זרקו את התינוק עם המים, השאירו אותנו להתמודד עם הבעיה. אי אפשר לבטל בלי חלופה. לפני כמה ימים קיבלנו מכתב רפואי לגבי ילדה שהייתה אצלנו עם סייעת, הרופאה כתבה שהיא עדיין זקוקה לסייעת צמודה ומזרק. מה אנחנו אמורים לעשות?!".

הדר ראדה, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות: "בסוף הפיקוח של משרד העבודה, שלא ינסו להעביר למגרשנו. יש שיתוף פעולה מעולה אבל האחריות שלהם".

ח"כ שאשא ביטון: "שיש דברים טובים המשרדים רבים על הקרדיט. אני מבקשת שמימון הסייעות יהיה בשיתוף שני המשרדים למשך 3-4 חודשים במהלכם יוחל מהלך כולל להכשרת הצוותים במעונות על כל הדרוש במסגרתו".

במהלך הדיון ציינה ורד כרמון, מפקחת ארצית לגיל הרך במשרד הרווחה כי: "ישנם כ-350 ילדים אלרגיים הדורשים טיפול במעונות היום".

ח"כ שאשא ביטון: "ואתם רוצים ש-350 ילדים יישארו בבית? כדי לייצר פתרון אמיתי במערכות יש צורך בזמן ובמענה גם אם הסייעות זה לא מענה מושלם, זה מענה חלקי וזה השקט של ההורים עד להכשרת כלל הצוותים והכנסת המזרקים".

מאיה ניר אליעז, עמותת יה"ל: "חודשיים לפני שנת הלימודים אין שום סיכוי בעולם שתצליחו להדריך כל כך הרבה מעונות. אני מסכימה למתווה של סייעות עד להכשרת הצוותים אך לדעתי תידרש חצי שנה להערכות. לצד 3500 ילדים יש רבים אחרים שלא מוגדרים תחת השגחה מתמדת".

עו"ד רחלי הכהן, המועצה הלאומית לשלום הילד: "ברגע שגילאי לידה עד 3 עברו לתחום האחריות של משרד הרווחה יש להם מחויבות מלאה כלפיהם. השאלה האם הנושא מצוי בליבה של המשרד או לא – איננה רלוונטית".

יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון "אני מבקשת פתרון תוך שבוע כדי לתת מענה לחודשים הראשונים של השנה בצורת סייעות ממשרד הרווחה וגם ממשרד הבריאות שאינו יכול להתחמק מהנושא כאשר אנחנו במצב חירום. אדבר עם המנכ"לים. במקביל אני מבקשת שנצא לתוכנית מהירה – הכשרות של כל צוותים, הכנסת אפיפן, רשימה של איזה ילדים יוחרגו וכן יקבלו ליווי של סייעות. תנו לנו תוכנית מסודרת ונלחם עליה. את התוכנית לטווח הארוך אני מבקשת תוך חודש. זה יעבוד רק יחד וברור לכולם שלא ניתן למאות ילדים להישאר בבית ונקרקע גם את ההורים שלהם".

משרד הבריאות בוועדה לביקורת המדינה: "למרות החקיקה על איסור עישון במקומות ציבוריים, אין אכיפה בנושא. פקחים נרתעים מעימות פנים אל פנים עם המעשנים"

במסגרת יום ללא עישון המצוין היום בכנסת, קיימה הוועדה לביקורת המדינה ישיבה בנושא אי יישום התוכנית הממשלתית למניעת עישון.

מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ איל בן ראובן אמר בפתח הדיון: המצב כיום לא מעודד, המאבק בנושא העישון הוא ארוך ובעל חשיבות לאומית מכיוון שמדובר בחיי אדם וכך צריך להתייחס לזה. ישנה החלטת ממשלה מ2011 שעיקריה איסור מוחלט על פרסומות לטבק, הקצאת תקציב משמעותי להסברה למניעת עישון והעלאת מס על מוצרי עישון נלווים. אל מול ההחלטה הזו התוצאות הם קשות. זה אומר שאו שהתכנית לא מבוצעת או שהיא לא טובה, או שהיא מבוצעת בצורה לא טובה.

הטיפול במחלות שקשורות לעישון הוא בסביבות 3.5 מיליארד ₪ בשנה. הנתון הקשה הוא גיל ההתנסות הראשונה וילדים רבים דיווחו על גיל 13 ואף לפני כן. אחוז העישון עולה בזמן השירות בצה"ל. היה נראה שעד 2013 הייתה מגמה של ירידה אבל מאז יש התיישרות לרעה עד שב2016 כבר יש ממש עליה. זה אומר שמשהו בתכנית לא עובד וצריך לעשות משהו אחר.

ח"כ תמר זנדברג שיזמה את היום המיוחד: "נוצרה כאן קואליציה של ח"כים מאוד אקטיבית ובתקווה גם אפקטיבית. את הנזקים ועוול החמור שהעישון גורם לחברה הישראלית קל לראות, 8000 מקרי מוות בכל שנה. הכנסות המדינה ממיסוי על סיגריות הם 6 מיליארד ₪ בשנה. יש כאן עיוות שבו מובילים אינטרסים, המדינה לא יכולה לרחוץ בניקיון כפה בקשר למניעת עישון. אנחנו רוצים לשאוף למצב שבו המדינה תאסור על אזרחיה מילידי שנה מסוימת, שאסור יהיה למכור סיגריות בכלל, ונגדל בה דור שנקי מהמחלה הזו. עד שנות ה80 מדינת ישראל הייתה מובילה בתחום המדיניות נגד העישון אבל מאז היא נרדמה ואנחנו רואים את התוצאות. ללוביסטים של זרועות הטבק יש זרועות תמנון בכל התחומים."

ח"כ יהודה גליק: "אני מאשים את שר הבריאות. כשהגשתי הצעה לסדר בנושא, אמר שר הבריאות שהוא יפתח בחקירה מי הפיץ את הדו"ח עליו שאלתי. הנתונים עצמם לא עניינו אותו. שר הבריאות באופן עקבי פועל נגד כל מגמה כדי למנוע עישון. חוק מינימלי שניסינו להעביר בכנסת נגד עישון ברכב עם ילדים, שר הבריאות טרפד. בכל העולם יודעים שהדבר הראשון שעוזר למניעת עישון זה קנס כלכלי, אבל משרד האוצר החליט לא להפעיל מיסוי על הטבק.  ברור לחלוטין שאי אפשר עם הקלות שבה ניתן להשיג טבק לגלגול, חייבים למסות את זה. בישראל לא מוכנים לעשות את זה מסיבות פופוליסטיות. אני פונה למשרד המבקר, זה תפקידכם. אנחנו לא יכולים לומר שידנו לא שפכו את הדם הזה. מן הראוי להפליל את חברות הטבק."

ח"כ יעל גרמן: "מי שצריך לשמור עלינו נרדם בשמירה. כשניסיתי כשרת בריאות להעביר את החוק נגד פרסום, נתקלתי בהתנגדות של השר הנוכחי כשהוא היה באופוזיציה. הייתה התנגדות גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה. בכל הנוגע לסיגרה החדשה ללא עשן, החברות מוכרות לנו בדיות בעטיפה של קמפיין שלא היה כמוהו.  איך אנחנו לא מונעים את הפרסום של הרעל הזה שמחלחל לילדים שלנו? אם אנחנו היום לא נמנע את החדירה של הiqos אנחנו נהיה אחראים למוות של הילדים."

ד"ר אודי קלינר, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות: "אני מקבל את הביקורת, לא כי לא עשינו כלום אלא כי אנחנו יכולים לעשות הרב יותר. המטרה היא שבסוף לא יהיה פה עישון. באותה נשימה, האחריות הראשית היא של משרד הבריאות אבל לבד אנחנו לא נוכל להתמודד עם זה. צריך פה את התמיכה של כולם."

חיים גבע הספיל, מרכז בכיר מניעת עישון במשרד הבריאות: "סעיף מרכזי בהחלטת הממשלה מדבר על העישון במקומות ציבוריים, בתחום הזה התקדמנו בשנים האחרונות אבל אני לא יכול להגיד שהאכיפה הולכת יד ביד עם החקיקה. זו אכיפה של הרשויות המקומיות וזה דורש מפקח להתעמת פנים מול פנים עם המעשן. הרשויות אמורות להעביר לנו דיווח על האכיפה אבל לנו אין שינים בעניין הזה. אין לנו סמכות אכיפה ואין לנו יכולת לקבוע לראש הרשות את סדרי העדיפויות שלו."

מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ איל בן ראובן סיכם: כדי לפתור בעיה צריך קודם להכיר בה. 8000 מתים בשנה מחייב הגדרה קשה ואני מגדיר את זה ככישלון שמחייב תכנית חירום. חברות הטבק מביסות את ממשלת ישראל. החברות האלה מכניסות לילדים שלנו רעל מידי יום והם משלמים את המחיר. מאחורי המספרים עומדים אנשים. אם נחכה עד לדו"ח המבקר הבא, אנחנו נאבד עוד 8000 אנשים. כדי להתקדם צריך להגדיר יעדים במספרים. אנחנו נקיים בעוד שלושה חודשים דיון מעקב בנושא ובו נרצה לשמוע על מעשים ותוצאות.

ציון יום האזרחיות והאזרחים הוותיקים בכנסת

היום ציינה הכנסת את יום האזרחיות והאזרחים הוותיקים.

בבוקר קיימו ועדות הכנסת השונות דיונים בנושא בהשתתפות האזרחים הוותיקים.

בשעה זו נערך באודיטוריום ע"ש שילנסקי אירוע לציון היום ביוזמת יושבי-הראש המשותפים של השדולה למען האזרחים הוותיקים, חברי הכנסת: ד"ר נחמן שי, איציק שמולי וטלי פלסקוב ובהשתתפות השרה לשוויון חברתי ח"כ גילה גמליאל וראש האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג.

ראש האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג התייחס בתחילת דבריו לבחירתו של אבי גבאי לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה: "למי שדואג, אני לא הולך לשום מקום. עברנו תקופה מורכבת בחודש האחרון. אני אמשיך לשרת את המדינה והציבור מהכנסת. אפגש ביומיים הקרובים עם אבי גבאי ואגבש החלטה לגבי ההמשך". הרצוג ברך את האזרחים הותיקים שהגיעו לכנסת היום ואמר כי "כבר עשור אני אומר שיש צורך בתוכנית לאומית ארוכת טווח להתמודדות עם בעיית ההזדקנות בישראל. המדינה צריכה לשנות את התייחסותה לאזרחים הוותיקים והיום הזה הוא עוד צעד בדרך לשם".

ח"כ נחמן שי: "מטרת היום היא למקד את תשומת הלב בנושאים המשותפים לכולנו. אני מאמין שאנחנו בעיצומו של שינוי גדול בהתייחסות אל האזרחים הוותיקים ואנחנו מובילים את החברה הישראלית לכיוון חדש. חשוב שיבינו שאנחנו לא נטל אלא שותפים מלאים".

ציון היום יעלה לדיון גם במליאת הכנסת במסגרת הצעות לסדר היום.

מיכל רוזין: "המחדל באום אלחיראן הציף לעיני כל את האופן הבריוני והגזעני המקומם, בו המשטרה מתייחסת לאזרחי ישראל הבדואים וערביי ישראל בכלל"

ח"כ מיכל רוזין (מרצ) בפתח הדיון שיזמה בוועדת הפנים של הכנסת בנושא "יחס רשויות האכיפה כלפי אזרחי ישראל הבדואים": "המחדל באום אלחיראן הציף לעיני כל את האופן הבריוני והגזעני המקומם, בו המשטרה מתייחסת לאזרחי ישראל הבדואים וערביי ישראל בכלל.

לעומת הזריזות חסרת האחריות של המפכ"ל והשר לביטחון פנים להכריז שיעקוב אל קיען "מחבל", עד היום לא יצאה הודעה רשמית או הכרעה של מח"ש בנושא. ההתעלמות המכוונת הזאת מצביעה על הכלל; סגירת תיקים, אי חקירה והסתרה של אלימות ואף הרג של אזרחי ישראל הערבים בידי המשטרה. המשטרה חייבת להוקיע את הפוגעים מקרבה ולהסיק את המסקנות הראויות. אני מברכת על קיום הדיון והמשתתפים הרבים שהגיעו לשטוח בפני הרשויות ומשטרת ישראל את שעברו ולדרוש, יחד איתנו, תשובות ברורות"