דיון סוער בוועדת החוץ והביטחון על הטיפול בהלומי קרב

ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), קיימה היום (ג') דיון מהיר בנושא "המדינה מפקירה את הלומי הקרב על פי הצעותיהם של חה"כ זהבה גלאון (מרצ), ענת ברקו (הליכוד), קארין אלהרר (יש עתיד) ומיקי רוזנטל (המחנה הציוני).

ח"כ גלאון: "בצער אני אומרת ש-15 שנה לאחר שהעברנו את החוק המכיר בהלם קרב ופוסט טראומה, אנחנו עדיין צריכים לדון בהתעמרות ביורוקרטית באנשים שיצאו לקרב בשמנו ומטעמנו, וחזרו פגועים, גם אם הפגיעה לא נראית לעין. אנשים נדרשים להוכיח את חוסר יכולתם לתפקד, ובמקביל אין מספיק קבוצות ומוסדות תמיכה, ועמותות הן אלה שממלאות את חלל האחריות שהמדינה משאירה. אנחנו מבקשים לנהל כאן היום את הקרב של כולנו, שהמדינה תיקח אחריות, במקום להוציא לאנשים את הנשמה".

ח"כ ברקו: "נתונים של הצבא האמריקאי מדברים על 16% מהלוחמים כהלומי קרב, בעוד בארץ רק 3% מהמקרים מקבלים הכרה ככאלה. נתוני החסר האלה מעידים שיש אנשים שחיים חיים שלמים עם הטראומות האלה, ללא מסגרות טיפוליות ותמיכה ממי ששלח אותם לקרב. חייבים גישה יותר מאפשרת ויותר תומכת, גם לנפגע וגם לכל משפחתו".

חיים קנובלר, ארגון נכי צה"ל: "עד שלא ישונו התקנות מכוחן פועל אגף השיקום, שיתאימו לנפגעי תגובות קרב, האגף תקשה לעשות את הפעולות הנכונות. בניגוד לפגיעה פיזית, שככל שהיא יותר קשה, קל יותר לראות, אלו פגיעות שככל שהן קשות יותר, כך ייקח יותר זמן להכיר בנזק והסיכוי להכרה יפחת".

משה כ"ץ, מנהל עמותת "בשביל המחר": "לא כל לוחם הוא הלום קרב או צריך הכרה, אבל כל לוחם צריך לעבור תהליך של חזרה לחיים תקינים. ההבנה שקרה להם משהו שקורה לכולם היא חשובה מאוד וצריך להגיע אליהם מהר ולטפל בהם לפני הביורוקרטיה, ואז רובם לא יצטרכו אותה. רק 5% מבוגרינו היו צריכים הכרה וטיפול". אורי לרנר, בוגר העמותה, הוסיף: במלחמת לבנון השנייה קבילתי עיטור מופת, ושנה וחצי לאחריה הוכרתי כהלום קרב. בצה"ל מפמפמים שלא משאירים פצועים בשטח, אז אם חייל מרים יד ואומר שמשהו לא בסדר, לא צריך להגיד לו תבוא מחר בבוקר, ולהעביר אותו בחינות ולריב על אחוזים. רק בעמותה יכולתי לעבור מסע בו אני מדבר על התחושות ופותח את הכל".

ראש אגף השיקום במשרד הביטחון, תא"ל (מיל') חזי משיטה, אמר לוועדה כי האגף מטפל בכ-51 אלף נכי צה"ל, מהם 4,649 הסובלים מפוסט טראומה, כאשר מחצית מקבלים תגמולים ודמי קיום בהתאם לנכותם המוכרת.  משיטה אמר כי האגף מודע לעומסים הקיימים, וכי האגף מקבל כ-6000 תביעות להכרה בכל סוגי הנכויות בשנה, אך הדגיש כי כל עוד מתנהל הליך של בירור תביעה, התובע זכאי ומקבל בזמן זה טיפול בהתאם לפגיעה בגינה הוא תובע.

עוד אמר משיטה כי קיום האגף פועל בשיטה של "מסלול מהיר" בעת מבצעים ואירועי לחימה גדולים, וציין את מבצע "צוק איתן" כדוגמה, בו הגיעו לפצועי צה"ל עוד כשהם במיטה בבית החולים. משיטה ציין כי 143 חיילים שנפצעו במבצע 'צוק איתן' מוכרים ומטופלים כיום כנכי צה"ל נפגעי תגובת קרב. אורלי גל, מנכ"ל נט"ל, אמרה בהקשר זה כי עד היום, העמותה קיבלה כ-900 פניות לסיוע וטיפול מלוחמים ולוחמות שהשתתפו במבצע צוק איתן. גל ציינה כי על פי החוק, כל מי שפונה לעמותה זכאי ל-12 טיפולים על חשבון המדינה, ועוד 12 אם הארגון ממליץ על כך, כלומר עד 24 טיפולים לפונה.

משיטה המשיך והציג מצגת מרובת נתונים על פעילות האגף, אולם התקשה לחבר מספר משפטים רצופים, שכן כל העת נפגעי פוסט-טראומה, מבין עשרות שהגיעו לאולם הוועדה, טענו כי הנתונים שהוא מציג, ואיכות הטיפול עליה הוא מסביר, אינם משקפים את פני הדברים בשטח. מרום מליניאק: "אנשים מחכים בין שנתיים לשבע שנים להכרה, מאז שזוהו כהלומי קרב. אנשים מאיימים בהתאבדות כי ארבעה חודשים הם לא מקבלים טיפול פסיכיאטרי או תרופות, כי האגף שכח לשלוח הפניה לרופא. רופא היה מחכה שבע שנים לתת למישהו אנטיביוטיקה אם היה מוצא דלקת? קחו אחריות על זה, ואל תספרו סיפורים על בעיית משאבים ולכן יש רופא מחזוי על כל 6000 איש". יוסי יהב: "עשרה פסיכיאטרים לא ניסו אפילו לבדוק מה קרה לי, רק שמעו אותי שעה וחצי וקבעו שבאתי עם סיוטים מהילדות, עוד לפני הצבא, אז איך קיבלו אותי לצנחנים?! … כל שעתיים אני מתעורר מסיוטים של מחבלים שפורצים לי הביתה או שכל השכונה נשרפת. אני מתבייש שהלכתי לצבא ומתבייש שיש לי שלוש בנות בצבא ואחת מהן קצינה. אני מתבייש שנולדתי פה". עידו גל רזון: "מישהו מכם ראה איך היחידה לתגובות קרב נראית? נראה לכם שעם כדורים פסיכדליים מישהו יצא מהטראומה? אתם לא מראים לנו את החיים אלא אתם גוף שמדכא אותנו, והמערכת רק יוצרת אצלנו חרדת נטישה. צריך לתת חיבוק ולחזק, ובמקום זה אנחנו מתאבדים, ואפילו את זה אתם לא בודקים".

ח"כ אורן חזן (הליכוד) דיבר על אחיו שנפגע במלחמת לבנון השנייה הוא הלום קרב: "שמונה שנים משכו את אחי והם צועקים פה היום בשם עשרות אלפים. מי שלא התעורר בלילה ושמע את הזעקות האמתיות, לא מבין על מה הם מדברים. קודם כל אומרים לא, מגלגלים את נטל ההוכחה על הפונה, אבל ישר דוחפים לו כדורים. בן אדם שאיבד יד מוכיח בקלות את הבעיה, אבל מה לגבי מצוקה נפשית? להם טורקים את הדלת בפנים. זו מערכת רקובה מייסודה וצריך להתחיל לתקן אותה". ח"כ שרן השכל (הליכוד) הצטרפה לדרישה לרפורמה מקיפה בעבודת אגף השיקום, והוסיפה כי היא מקימה שדולה למען נפגעי פוסט-טראומה: "נדרשת פה שדולה שתתמקד רק בהם ובבעיות הייחודיות להם. אלה גיבורים וגיבורות שעברו גיהינום ועכשיו המדינה מעבירה אותם גיהינום שני".

חברי הכנסת כולם הסכימו כי הפער בין נתוני משרד הביטחון לטענות הנפגעים דורשים המשך בדיקה, וכי דגש רב חייב להינתן לאופי הטיפול דווקא במי שהבעיה מתפרצת אצלו בחלוף מספר שנים מהאירוע, ונטל ההוכחה הנדרש ממנו אז.

יו"ר הוועדה, ח"כ דיכטר, סיכם: "דיון זה היה דיון טעון עוד לפני שנאמרה בו המילה הראשונה. הוועדה לא יודעת לשפוט מקרים פרטניים, אבל בהחלט יודעת לשפוט את המערכת שמטפלת בהם. הוועדה תיפגש עם ראש אגף השיקום ואנשיו, בכדי להבין את תכנית העבודה שלהם בנושא, ותיפגש עם עו"ד קליימן מארגון נכי צה"ל לקבל מהם את הנתונים שלהם לגבי תביעות והכרה של נפגעי תגובת קרב. אגף השיקום חייב לשאוב כל סמכות לשינוי באופן השירות שלו מחקיקה, והוועדה תעביר את כל ממצאיה מהדיון הזה ומפגישותיה גם לוועדת הרווחה של הכנסת במקביל".

יו"ר ועדת העלייה והקליטה ביום האזרחיות והאזרחים הוותיקים: "שליש מהעולים הקשישים חיים מתחת לקו העוני"

ועדת העלייה והקליטה קיימה דיון אודות מצבם של עולים אזרחים ותיקים לאור העוני הקשה בהם רבים נתונים בהעדר פנסיה ראוייה. הדיון התקיים במסגרת יום האזרחיות והאזרחים הוותיקים ביוזמת חברי הכנסת נחמן שי, טלי פלוסקוב ואיציק שמולי.

יו"ר הועדה ח"כ אברהם נגוסה: "התקיימו לא מעט דיונים בהם עלתה מצוקתם של עולים שעלו ארצה בגיל 40 וגם אם עבדו מיום עלייתם, לא הצליחו לצבור מספיק זכויות פנסיוניות. זו בעיה מאד קשה שעולים שעבדו למחייתם יוצאים לפנסיה ונאלצים לחיות על סף עוני בהעדר פנסיה".  לדברי ח"כ נגוסה שיעור העוני בקרב משפחות שבראשן עומד אזרח ותיק  עולה הוא כפול משיעור העוני בקרב כלל המשפחות בישראל ועמד כבר בשנת 2013 על 36.6% אחוז לעומת 18.5בכלל האוכלוסייה. "מעל שליש מהעולים הקשישים חיים מתחת לקו העוני".

ח"כ קסניה סבטלובה "הסיבה שבגינה אנחנו נמצאים פה היא שכבר בשנת 2009 אמר ראש הממשלה נתניהו בנאום הניצחון שלו שיפתור את בעיית הפנסייה של קשישים בלי זכויות פנסיוניות ולצערי עברו 88 שנים ומצבם לא השתפר. אתם לא זכאים לדיור ציבורי ולא צברתם זכויות פנסיוניות ויש מאות אלפי משפחות במצב הזה. זה משליך עלינו, דור ה-1.5 שצריך לעזור גם לילדים שלנו וגם להורים שלנו".

ח"כ עודד פורר: "אסור שהעיסוק בקשישים ירד מסדר היום. האוכלוסייה המבוגרת חייה יותר וצריך שאיכות חייה לא תיפגע. הצבנו את הנושא הזה במסגרת ההסכם הקואליציוני  ויצרנו תוכנית שתסייע ל-190 אלף קשישים, חלק מהפתרונות שיזמנו יהיו גנריים לאוכלוסיית הקשישים העולים אבל יועילו לכל הקשישים". ח"כ פורר ציין כי מפלגתו ביטלה את עשר שנות ההכשרה לוותק לפנסיה בעלות תקציבית של כמיליארד שקל. "אנו מקווים שבאוצר יגלו גמישות כדי שהתקציב לא יתפרש על ארבע שנים אלה על שלוש. חשוב לציין כי השגנו 150 מיליון שקל לניצולי שואה. ובסך הכל השגנו כמיליארד ו-900 מיליון שקל לטובת הקשישים העולים".

ח"כ נחמן שי: "מדובר באזרחים עולים ותיקים שבאו לארץ ונגזר עליהם לחיות בעוני תחת חרפת רעב. אנחנו חייבים להצביע על בעיית העוני ולמצוא מימון ביניים ואם במשרד העלייה והקליטה לא ימצאו פתרונות האזרחים יצאו לרחובות. לא הבאתם אותם לפה שיחיו בעוני וזאת אחריות של המדינה. זאת סוגיה שמציקה לנו מאוד, רובם ככולם שותקים והם לא מבינים שכללי המשחק מחייבים יציאה לרחובות ושכיבה מתחת לרכבים כמו מאבק הנכים".

ח"כ יואל רזבוזוב: "אנחנו לא רואים שלאנשים האלה יותר קל עם תוספות שיאפשרו להם לחיות בכבוד. מי שאין בבעלותו דירה אין לו כסף למחייה מקצבת זקנה והבטחת הכנסה. אין פה קואליציה ואופוזיציה – אני ומפלגתי נצטרף לכל ניסיון חקיקה בנושא זה. זה קהל שקט שלא שומעים אותו וזה אחד הקהלים שבאמת סובל".

מנכ"ל המשרד לקליטת עלייה אלכס קושנר: "אנחנו הגדלנו השנה את תקציב התמיכות מ-3 מיליון ₪ ל-5 מיליון ₪ ו-12 עמותות שהגישו בקשות עשויות לקבלו. בנושא הדיור הציבורי המשרד מאכלס 15 אלף עולים במקבצי הדיור. בינואר 2017 אישר המשרד לבנות על קרקע חומה 1468 יחידות דיור שנמצאות בוועדות המחוזיות".

קושנר ציין כי מתקיימים מגעים מול משרד האוצר לתוספת של 2000 יחידות דיור שגם יבנו על קרקע פרטית כך שלא יהיו תלויים בראשי ערים. "לבנות לוקח זמן. יש לנו מערך של מענקי מזון של 200 שקלים לקשישים בגילאי 70 ל-80, תוספת של 160 שקל לחודש לקשישים יחידים וכן סובסידיות לחשמל. הבעיה אכן קיימת וצריך לעבוד כל יום ואנחנו אחד המשרדים שמנסה בכוחותיו לפתור את הבעיה".

אברהם שרנפולסקי מחזית הכבוד אמר שזאת לא פעם ראשונה שדנים על נושא הפנסיות וכבר 5 שנים מתנהל מאבק בנושא. "פונים אלינו מאות עולים שעבדו 15 ו-200 שנה שלא מתקיימים בכבוד. יש הצעות של ארגונים ציבוריים ומסקנות של השר הקודם זאב אלקין וצריך לדון פעם נוספת – המדינה זקוקה לתוכנית מדינית ולאומית בנושא הזקנה.

היו"ר נגוסה סיכם את הדיון ואמר כי "הוועדה מברכת את ראש הממשלה על החתימה על האמנה לייבוא פנסיה מרוסיה לעולים שצברו בה זכויות פנסיוניות טרם עלייתם. במקביל קוראת הוועדה למשרד העלייה והקליטה לגבש ולפרסם בהקדם, ולאחר מכן להוציא לפועל את המלצות הוועדה הבין-משרדית בראשותו של השר אלקין, בעת שכיהן כשר העלייה והקליטה, שנועדו לשפר את מצבם של עולים אזרחים ותיקים".

מתחילת 2017: 11 ילדים ערבים נהרגו בדרכים

הוועדה לזכויות הילד קיימה היום (ג') דיון בנושא "קמפיינים להגברת המודעות לבטיחות בדרכים בקרב ילדים ערבים", במסגרת יום השפה הערבית בכנסת.

ח"כ יוסף ג'בארין, מ"מ יו"ר הוועדה: "אין אדם שלא חווה במעגל כזה או אחר מקרה מצער של פגיעה בילדים ולכן המאמץ להגביר את המודעות לבטיחות ושלום הילדים הוא מאמץ שכולנו – משרדי הממשלה, החברה האזרחית, הארגונים וגם המשפחות דרושים לו. נקשר את זה לנושא הדיון שהוא קמפיינים בשפה הערבית ונגלה את המצב הקשה בחברה הערבית, כאשר פגיעה מתאונות ואבדן חיים הם תופעה נרחבת בתוך הישובים הערביים. האם הקמפיינים משיגים את מטרתם? כיצד ניתן לשפר אותם ומה עוד ניתן לעשות כדי לצמצם את התופעה".

גלית גלעד, סמנכ"ל ארגון בטרם: "הסיכוי של ילד בחברה הערבית להיפגע באופן קשה הוא פי שלוש מבחברה היהודית. 49% מהתמותה של ילדים מתאונות היא מהחברה הערבית בעוד הם מהווים רק 26%% מכלל האוכלוסייה. הארגון החליט לפעול בנושא הזה כדי ליצור את השינוי המתבקש ואנחנו רותמים למאמץ הזה כל גוף רלוונטי במדינה. בנוגע להעלאת מודעות: אנחנו עושים מגוון של דברים: תקשורת ארצית מקומית ועוד, אנחנו עוברים בכל גוף תקשורתי, פורסים את הנתונים ומבקשים לפרסם. יש לנו עמוד פייסבוק בשפה הערבית. בין 2011 ל-2015 מתו 154 ילדים ערבים, 100 מתוכם בדואיים".

ח"כ מסעוד גנאים: "ההסברה בערבית היא קריטית נוכח הקושי בשפה".

יעקוב איברהים, יוזמות קרן אברהם: "חוסר ההזדהות עם החומר המוצע – חומר מקורי ולא מתורגם מביא לחוסר חיבור. בנוסף יש צורך ביצירת זעזוע והפחדה בקרב אנשים, לא הטפה של מחנכים ואנשי דת. הפקנו שני סרטונים בנושא הזה והם מופצים".

ח"כ עאידה תומא סלימאן (המחנה הציוני): "בימים אלה שיש מאמץ לפגוע בשפה הערבית אנחנו נאבקים על מעמד השפה מול החקיקות נגדנו. אחוזי הילדים הערבים הנפגעים הם גבוהים מאוד בכל תחום. כל ארגון שרוצה להגן על ילדים צריך להקדיש הרבה מחשבה ומשאבים לחברה הערבית. זה חייב להתבטא בתקציבים, בטיב הקמפיינים ועוד".

סאאירה עבד, מדריכה ארצית באגף זהירות בדרכים, משרד החינוך: "אנחנו מפעילים הרבה תכניות במערכת החינוך מגנים ועד תיכון. לצערי בתוך המגזר לא כל הגנים מפעילים את התכניות, אנחנו צריכים עוד גופים שיעזרו בהסברה וחינוך הילדים. נושא המשפחה מאוד חשוב. אנחנו נמצאים במצב שההורים לא משתפים פעולה בכיוון שאנחנו מלמדים בנוגע לכל דפוסי ההתנהגות ברכב ובכביש".

ליאת קרביץ דיין, מנהל אגף ההסברה ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים " 31 ילדים מתו בתאונות דרכים בשנת 2016, 19 מתוכם ממגזר הערבי. 14 ילדים נוספים נהרגו מתחילת 2017, 11 מתוכם ערבים – שני שליש כהולכי רגל ושליש כנוסעים ברכב. מה שעשינו זה לא לתרגם את ההסברה בערבית לערבית אלא ייצור הסברה ייחודית למגזר הערבי, גם מאחר שיש אצלם תופעות ייחודיות כמו דריסות חצר".

ח"כ ג'אברין סיכם את הדיון "הוועדה קוראת לכל הגופים העוסקים בהסברה בנושא לפתח קמפיינים מותאמים תרבותית ושפתית לאוכלוסייה הערבית ולוודא שהקמפיינים הקיימים מגיעים גם לכפרים הבלתי מוכרים בנגב. משרד החינוך – יש להפיק הוראות והנחיות לפעולה בשעת חירום, בשפה הערבית, ולהפיצם בכל בתי הספר דוברי הערבית, לא ייתכן שהפעולות הבסיסיות האלה לא מתורגמות לערבית. הוועדה מבקשת לקבל  מהאגף לבטיחות בדרכים את כל התכניות המיועדות לאוכלוסייה הערבית. מהרשות לבטיחות בדרכים ומארגון 'בטרם', הוועדה מבקשת  לקבל פילוח של תקציבי קמפיינים במטרה לבדוק האם יש התאמה בין ההשקעה בקמפיינים המיועדים למגזר הערבי לבין הצורך בשטח".

יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כבל: "הוועדה תקדם את החוק לאיסור גורם של פרסום ושיווק מוצרי טבק"

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, התכנסה היום לדיון מיוחד באפשרות לאסור פרסום ושיווק מוצרי טבק. היו"ר כבל פתח והזכיר כי הישיבה מתקיימת במסגרת ציון יום המאבק בעישון שמובילים ח"כ יהודה גליק, ח"כ תמר זנדברג וח"כ יעל גרמן. הוא אף סיפר כי היה מעשן כבד ומבין כמה קשה להיגמל. "אעשה הכל לסייע במאבק הזה", אמר. הוא אף התייחס לפנייה שלא לאפשר לוביסטים ונציגי חברות הטבק להשתתף בישיבה, ואמר כי "אי אפשר שננהל פה שיח רק עם צד אחד ונשמע רק את אלה שאנחנו חושבים שהם צודקים".

ח"כ תמר זנדברג אמרה כי ההכנסות ממסים על סיגריות מגיעות ל-6 מיליארד שקל בשנה, בעוד שההוצאות על גמילה מעישון מסתכמות ב-6 מיליון שקל בלבד. היא הוסיפה כי בשנה האחרונה רואים שינוי מגמה ועלייה במספר המעשנים, ואמרה כי זו תוצאה ברורה של העדר מדיניות. היו"ר כבל התייחס להשקעה הדלה בגמילה ואמר כי זה נראה שמישהו רוצה שאנשים ימותו. ח"כ מיקי רוזנטל אמר כי המהלך של החוק לאיסור פרסום ושיווק מוצרי טבק נעצר בכנסת הקודמת בגלל החיבור של הון שלטון ועיתון, והציע שהוועדה תקדם חוק כזה.

ח"כ יעל גרמן, שניסתה להעביר את ההצעה כשכיהנה כשרת הבריאות, אמרה כי היא לא סומכת על שר הבריאות הנוכחי, יעקב ליצמן. היא קראה למשרדי המשפטים, האוצר והבריאות לחוקק חוב שיחייב את חברות הטבק לשאת בהוצאות נזקי העישון, ואמרה כי זה יכול להכניס מיליארדים למערכת הבריאות. ח"כ יהודה גליק האשים את הממשלה במצב ואמר כי אם היו נהרגים 20 איש כל יום בפעולות טרור הממשלה מזמן הייתה נופלת, בעוד שמנזקי העישון מתים 20-30 איש ביום וכלום לא קורה.

מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, שבי גטניו, אמר כי "היום הוא יום ציון שואת הטבק, שב-30 השנים האחרונות גבתה 200 אלף קורבנות. ישבתי פה בוועדה לפני שלוש שנים וחצי, לפני 28 אלף קורבנות, וראיתי את נציגי חברות הטבק ונציגי העיתונים עם לוביסטים משותפים מטרפדים חוק ממשלתי נגד אזרחי ישראל", אמר. הוא קרא שלא לאפשר לנציגי חברות הטבק להשתתף בדיון ואמר: "לחיזבאללה ולאיראן אין זכות דיבור בוועדת החוץ והביטחון, והם לא שונים".

היו"ר כבל ביקש לאפשר למנכ"ל פיליפ מוריס בישראל, דניאל אלפן, לדבר אולם גטניו שב וביקש למנוע זאת והוצא מהאולם. אלפן אמר לחברי הוועדה כי החברה תומכת בהרחבת הרגולציה על פרסום מוצרי טבק לעישון וקרא לבחון שימוש במוצרים ללא עשן. ח"כ רוזנטל העיר: "הוא מציע שנחליף את סרטן הריאות בסרטן הגרון". אלפן המשיך ואמר כי "פיליפ מוריס לקחה על עצמה מחויבות ליצור עתיד ללא עשן, אך ציין כי לא תוכל לעשות זאת לבד ואמר כי זה בידיים של המחוקק והרגולטור". חברי הכנסת העירו כי מדובר בתעמולה ופרסומת וח"כ גליק אמר לאלפן: "למה שנאמין לך אחרי שאתם אחראים על מותם של מיליוני אנשים בעולם", וח"כ גרמן גראה לו לסגור את העסק. יו"ר המועצה הישראלית למניעת עישון, עמוס האוזנר, אמר כי כמו שהציבור התפתה לחשוב שסיגריית לייט היא אלטרנטיבה, עכשיו מנסים לשכנע אותנו שיש אלטרנטיבה אחרת, אבל שיעור התחלואה בסרטן רק עולה.

נציג משרד הבריאות, חיים גבע הספיל, אמר כי המשרד מתכוון להגיש תוך 3 חודשים לאישור הממשלה הצעת חוק מצומצמת שכוללת חלק מהמאפיינים בהצעת החוק שהגישה גרמן בשעתו. "זה יהיה מצומצם ורזה, וזה מה שהשר מוכן", אמר. ח"כ רוזנטל אמר בתגובה: "שר הבריאות הוא שותף של תאגידי הטבק".

היו"ר כבל סיכם את הישיבה והודיע כי ייקח על עצמו להוביל מהלך לחקיקה שתאסור את הפרסום והשיווק של מוצרי טבק. הוא הודיע כי בכוונתו להחתים את חברי הוועדה ורוב חברי הכנסת על ההצעה לאיסור פרסום גורף ואמר: "נעשה הכל במלחמה החשובה הזו".

מחלוקת קואליציונית בוועדת החוקה על הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים לבוררות בעניינים אזרחיים

ועדת החוקה חוק ומשפט החלה היום (ג') לדון לקריאה ראשונה בהצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשע"ה 2015 שיזמו הח"כים משה גפני ואורי מקלב (יהדות התורה). 

הצעת החוק מעגנת את סמכות בתי הדין הדתיים לדון כבוררים בעניינים אזרחיים בהסכמת הצדדים בבתי הדין הרבניים. ההצעה באה בעקבות פסיקתו של בג"ץ בפרשת סימה אמיר שעסקה בסמכות ביה"ד הרבני לפסוק במחלוקת רכושית לאחר שתם הליך גירושין ושם נקבע כי הוא אינו מוסמך לעסוק בעניינים אזרחיים שאינם בתחום סמכותו העניינית ולכן הצדדים אינם יכולים להסמיכו להכריע במחלוקות ביניהם במסגרת בוררות. בדברי ההסבר להצעה מודגש כי כדי למנוע מחלוקות ביחס להרחבת סמכות בתי הדין נקבע כי לא יוכל לדון בבוררות בענייני רכוש הכרוכים בגירושין או בעניין אחר של מעמד אישי אפילו בהסכמה.

יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "על הממשלה להביא דבר מוגמר ללא מחלוקות לוועדה אחרת אנחנו נכריע בהן. אבקש שתנסו להגיע להבנות כי אין אינסוף זמן".

חה"כ אורי מקלב: "הצעת החוק מבקשת לחזור ולאפשר לבתיה"ד לדון בענייני ממון בהליך של בוררות בלבד, דבר שהופסק בעקבות פסיקת בג"ץ.אני שומע סיסמאות מפוזרות על הצעת החוק והכל זה פייק ניוז ללא שום בסיס. הצעת החוק לא מדברת על הדין האישי, לא תפגע בתהליך מזונות או בנשים יותר מגברים, לא תיתן עדיפות לבתיה"ד הרבניים. הכל זה שנאה ורדיפה. טוענים שהחזק יגבר על החלש ויכריח מתדיינים להגיע. שום דבר לא נכון, מדובר בתהליך מוסכם מרצון על שני הצדדים".

חה"כ משה גפני: "החשד שלי הוא שהח"כים יודעים שהנושא הוא לא החוק אלא מלחמת תרבות האם צריך בתי דין דתיים בישראל. אם אתם רוצים להכניס אותנו לגטו ולקונכייה תגידו זאת. אם אתם ליברליים באמת תאפשרו לאלו שרוצים לדון בבי"ד ממלכתי דתי. אני לא רוצה שתהיה מדינת הלכה אלא מדינה דמוקרטית שתאפשר לכל אחד ואחת לחיות בעניין הזה כפי שהוא מבקש וההיגיון שלכם הוא למחוק את ישראל כיהודית ואת זה לא ניתן. אנחנו מבקשים לשמור על הסטטוס קוו  כדי שהילדים שלכם ידעו שהם חיים במדינה יהודית". 

חה"כ רחל עזריה (כולנו): "עמיתיי מהקואליציה מאוד רצו את החוק והתנגדתי חריפות, זה סוג של אובדן משילות על גבול האנרכיה. מרוץ הסמכויות מפרק משפחות. בסופו של דבר הסכמנו שלא יכללו בחוק גירושין ונישואין ויחסי עובד מעביד שיש לו תמיד יותר כוח מלעובד. לא ניתן לפגוע בנשים ובעובדים. לא ייתכן שההסכמות מופרות והדברים לא כתובים בשום מקום. החוק לא יעבור כך".

מנכ"ל בתי הדין הרבניים בפועל שמעון יעקובי: "יש יעילות יותר גבוהה להעניק לנו סמכות שיפוט אך אני ער למחלוקת בנושא. הגענו לסיכום עם האוצר שבשנים 2018-2017 נקבל שמונה תקנים חדשים של דיינים (לפני ההוספה היו 98 תקנים כולל הרבנים הראשיים) ואנחנו מתכוונים להפעיל מעבר לכך מספר דיינים עמיתים בגמלאות. אנחנו לא זקוקים כרגע לתקציב נוסף להפעלת החוק. לפני פס"ד סימה אמיר נדונו כ-700 תיקי בוררות מדי שנה. זה פחות מאחוז מסך התיקים". בהתייחסו לחשש מהגברת הדת במדינה, תמה "האם המתנגדים מטעמי דמוקרטיה וליברליזם או מפטרנליזם שהם יודעים מה טוב לצדדים המתדיינים יותר מהם".

יועמ"ש הוועדה עו"ד גור בליי: "הצעת החוק מרחיבה את הרעיון הבסיסי של פלורליזם, שכן אין מניעה כבר כיום ללכת לבי"ד דתי פרטי והשאלה היא האם המדינה צריכה לאפשר זאת במימונה ותחת חסותה. יש להגדיר בצורה מפורשת מה ייכלל ומה לא ייכלל כי ההגדרה היום עלולה לכלול נושאים שנויים במחלוקת. כמו כן יש לוודא שמדובר בהסכמה חופשית של הצדדים ולהבהיר האם זו עסקת חבילה סגורה או שיש בחירה ביחס להרכב ועוד".

עו"ד מוריה כהן בקשי ממשרד המשפטים: "ניתן לקיים מודל כזה במתווה זהיר. יש קשיים משפטיים שדורשים מענה אבל החלטת ועדת השרים הייתה שהצעת החוק תקודם בהסכמה עם משרדי המשפטים, האוצר ובהיבטי קטינים גם משרד הרווחה. במקום בו לביה"ד יש מקום לדון כסמכות שיפוט לא נכון לתת את סמכות הבוררות כדי שלא יהיה ערבוב ולכן דיני משפחה לא ייכללו".

חה"כ ענת ברקו (הליכוד): "אני מוטרדת כאישה מהחוק ביחס להגנה על דיני עבודה, הגנה על נשים בהריון וכן ביחס למודעות להשלכות ההתחייבות ללכת לבוררות בבי"ד רבני. ההגדרות מאוד רחבות ובנוסח לא ניתנות תשובות לעניינים אלו".

חה"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): "מתק השפתיים על ההסכמה צריך להוליך לוויתור על מרוץ הסמכויות שמעודד גירושין בחסות התורה ובתי הדין. כמו כן בהמשך למתווה הכותל האם המדינה לא תהיה חייבת לאפשר בתי דין רפורמים וקונסרבטיבים והאם אנחנו צריכים להוסיף במסגרת המתח ביחסי דת ומדינה עוד עומס על בג"ץ בנושא הזה".

חה"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "הפיכת בתיה"ד לבוררות זו זילות כי כל הרעיון של הליך בוררות הוא לא בימ"ש. כשפורצים את המסגרת ומוסיפים 10% בתקני ביה"ד, עולה שאלה האם נוספו 10% גם בבתי המשפט לעניינים אזרחיים. נתנגד לחוק הזה ובין ההסתייגויות נבקש לקבוע כי לא תהיה את סמכות הכריכה בענייני נישואין וגירושין".

חה"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני): "זה מהלך הזוי, מטורף ובלתי מתקבל על הדעת. גם כך יש בעיית מרוץ סמכויות שהורס משפחות. אין בעיה לעשות בוררות לפי הדין הדתי הפרטי אבל לקחת את סמל המדינה ולקבל זימון מסמכות שיפוטית של המדינה זה כבר מצמצם את הבחירה והאופציה לא להסכים פוחתת. אנחנו מגדילים את חוסר המשילות ואת הבלבול בין מהי מדינת העם היהודי למדינת הלכה".

חה"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני): "בחיים לא שמעתי צביעות כזו כמו פלורליזם שיפוטי בבתי הדין הרבניים. זו תחילת מערכת משפט מקבילה שאינה כפופה למחוקק הישראלי, זה מדרון חלקלק שצריך לעצור אותו כאן. לא ניתן לכך יד ואני קוראת לסיעות הלא חרדיות בקואליציה לא לתת יד להפיכת ישראל למדינת הלכה".

חה"כ עליזה לביא (יש עתיד): "יש מספר עצום של עגונות ומסורבות גט ואם אתם באים לבקש עוד סמכויות אז נפתח את הכל. אנחנו במו ידינו מעצימים את הסכסוך בין בני זוג במרוץ סמכויות. במציאות שנוצרה אנחנו צריכים לעמוד על המשמר כדי לא למצוא עצמנו שוב במקום שמתעמר במוחלשים ובעיקר במוחלשות".​

מנכ"ל משרד הביטחון בוועדה לביקורת המדינה: "יש לנו פרויקטים שמצריכים כוח אדם מקצועי שאין לנו אותו, ומול תקינה חסרה אנחנו מוצאים פתרונות דרך יועצים חיצוניים"

הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ קארין אלהרר התכנסה לדיון על דו"ח המבקר בנושא העסקת יועצים חיצוניים במשרד הביטחון.

בדו"ח המבקר נכתב בין היתר כי " גם במועד סיום הביקורת, בשל מחסור בתקנים בעיקר באגפי הבינוי, מלמ"ב והתקשוב, מעסיק משהב"ט יועצים רבים בתפקידי ליבה, המהווים תחליפי תקינה והעובדים "כתף אל כתף" עם עובדי משהב"ט. בשנת 2015 הועסקו בשלושת אגפים אלה 510 יועצים (70%)מתוך 725 יועצים שבמשהב"ט. בשנת 2015 העסיק משהב"ט יועצים שחרגו מפרקי הזמן ומהיקפי המשרה שנקבעו בחוזר נש"ם משנת 2010 ובהוראת משהב"ט משנת 2014, 140 יועצים הועסקו בהיקף משרה של 150 שעות ומעלה, ול 136- יועצים היה ותק של 10 שנים ומעלה במשהב"ט." בנוסף מצויין בדו"ח כי "חלק גדול  89% ( מהתקשרויות משהב"ט עם יועצים בשנת 2015 נעשה באפיק שלפטור ממכרז."

 תא"ל יוסף ביינהורן מנהל ביקורת מערכת הביטחון במשרד המבקר הוסיף בדיון כי : "יש העסקת כוח אדם בצורה לא תקינה, כניסת יועצים מהדלת האחורית שמביאה להעסקה באופן לא יעיל, בהיקף ובזמן לא סבירים ובהתקשרות לא תקינה.  אם היה מדובר בסדרי גודל קטנים לא היינו נדרשים לכך אך זה לא המצב."

 יו"ר הוועדה ח"כ קארין אלהרר אמרה: "הדוח שלפנינו מציג תמונה לפיה משהב"ט המשיך להעסיק יועצים חיצוניים, גם כאשר עבודתם לא נמצאה ככזו הדורשת מומחיות או ידע מיוחדים. ברור לי שבמקרים מסוימים, ודאי בכל הנוגע לפיתוחים ביטחוניים ולאתגרים עימם מתמודד משרד הביטחון, נדרשים מומחי ידע ספציפיים. אבל הדוח מראה בפירוש שהעסקה חיצונית הפכה להיות כלי שרת בידי מנהלים שמעוניינים בהעסקה מהירה, הרבה פעמים ללא מכרז, מסיבות שיש בהן טעם לפגם ושלא על פי הוראות נציבות שירות המדינה בעניין. זה מצב שדורש הסדרה ופיקוח."

 מנכ"ל משרד הביטחון אודי אדם אמר בדיון: "אנחנו מכבדים את הביקורת ולוקחים אותה ברצינות. צריך לזכור שהמשרד מנהל פרויקטים שאין להם אח ורע בשום משרד ממשלתי אחר. אנחנו בשיא פעילות וזה הולך וגובר עם השנים. אנחנו במאות פרויקטים בסכומים מאוד גבוהים.  יש לנו פריקט בינוי בהיקף של 35 מיליארד ₪. זה מצריך כוח אדם מקצועי שאין לנו אותו ומול תקינה חסרה אנחנו מוצאים פתרונות. אני בעד כמה שפחות ספק יחיד למעט במקרים שאין ברירה, ולכל פטור שמאושר  צריך שתיה סיבה טובה."

 המשנה למנכ"ל משרד הביטחון, רוני מורנו הוסיף: "אנחנו לא יכולים לעמוד במשימה שהממשלה מטילה עלינו, ללא כוח אדם מקצועי. כשאנחנו יושבים מול האוצר זה משא ומתן ולא תמיד אנחנו מקבלים את מה שאנחנו צריכים. אני בסוף צריך לבצע את המשימה ובשביל זה אני צריך כוח אדם. אנחנו לא נגד ביקורת, ומקבלים את הדברים, אבל אתם צריכים להבין שאנחנו צריכים לתת את השירות וחייבים כוח אדם לבצע את המשימות."

 שלום גנצר ממונה על הביקורת במשרד הביטחון: "כל מי שמועסק אצלנו כיועץ מאושר ועובר את כל ה"קלירנס". אדם שהולך לעבוד בנושא כמו מנהרות למשל, אנחנו צריכים לוודא שמעבר ליכולת המקצועית צריך גם התאמה ביטחונית ולכן החוק מאפשר לנו להעסיק אותם בפטור ממכרז. השיטה שבה אני מעסיק את רוב היועצים היא לפי תפוקה ולא לפי שעה. החריגות שלנו הם באנשים שאין להם תחליף."

 יו"ר הוועדה ח"כ קארין אלהרר סיכמה: "אפשר להתווכח אם החקיקה בישראל היא טובה או לא אבל היא קיימת. חוק המכרזים הוא חוק נכון.  יש היבטים מיוחדים שמשרד הביטחון נדרש להם ואני יכולה להבין נקודות קונקרטיות. הדברים שהצגתם הם תוכנית עבודה טובה אבל עוד חזון למועד לקבוע אם הם באמת מביאים את השיני המיוחל. אני סומכת על מבקר המדינה וצוותו שיבדוק את הדברים. בסופו של דבר זה גם לא אינטרס של משרד הביטחון שיתבעו אותו העובדים."

מתווה הכותל וסוגיית הגיור בוועדת העלייה והקליטה: "יהדות התפוצות היא נכס למדינת ישראל"

למרות שועדת העלייה והקליטה התכנסה הבוקר לדיון בנושא תדמיתה של מדינת ישראל והשפעתה על יהודי התפוצות, הפך הדיון לעיסוק בהחלטות הנוגעות למתווה הכותל וסוגיית הגיור.

יו"ר הועדה ח"כ אברהם נגוסה ציין בדבריו לאורך הדיון כי כל יהודי באשר הוא שייך לעם היהודי. "יהדות התפוצות היא נכס למדינת ישראל ואנו מוקירים את תרומתה לעלייה והקליטה במדינת ישראל. אנחנו אחים, אהבת ישראל היא ללא תנאי. כמו שכולנו כעם אחד נלחמים נגד האויבים שלנו נמשיך להתווכח על הבעיות הפנימיות שלנו בפנים ונלחם נגד האויבים שלנו בחוץ".

סגן השר ח"כ מייקל אורן הסביר כי יחסי ישראל ארצות הברית עברו הרבה תהפוכות סביב נושא הכותל. "הייתי מעורב בנושא במשך שנים. היה משא ומתן מפרך עם נציגי התנועות הקונסרבטיביות והרפורמיות. הבעיה שלנו זה לא בעיית הכותל, זאת בעיית הזהות שלנו – מי אנחנו? אנחנו דורשים מהפלסטינים להכיר בנו כמדינת לאום יהודית. האם אנחנו מדינה של העם הישראלי, מדינת כל אזרחיה או האם אנחנו מדינת לאום של העם היהודי באשר הם בלי קשר לאיך הם מגדירים את יהדותם?"

ח"כ יואל רזבוזוב: "אין חבר כנסת אחד שלא מבין את חשיבות היהודים בתפוצות ואין אחד שלא מבין איזה נזק גרמנו ואני יכול רק להתנצל. אני פחות מאמין בסיסמאות, הממשלה נמצאת בהישרדות קואליציונית שצריכה לעשות צעדים כה חמורים. קיבלתי המון טלפונים מהמון יהודים מכל העולם ואני מקווה שיתעשתו ויחשבו מעבר לשיקולים והאינטרסים הצרים כדי שנוכל להתאחד לצאת מהמצב הזה כי היום אנחנו צריכים את זה".

ח"כ קסניה סבטלובה: "הכיעור של הפילוג וההסתה התגלו ביתר שאת. אנחנו צריכים להתמודד עם הפיל הלבן הזה. האויבים שלנו יודעים היטב להשתמש נגדנו באפליה שלנו כנגד יהודים רפורמים. אני מציעה לאחד את הכוחות, אין ברירה, אין אלטרנטיבה. המאבק לא צריך להימשך בקהילות עצמן. זה לא רק כותל ולא גיור, הבעיות רחבות וצריך לקרב ביחד את החזון היהודי".

ח"כ יעל כהן פארן:  "אני מסתכלת על העם היהודי כולו ואני מאוד חרדה. זה קורה גם היום ואנחנו נלחמים אחד בשני במקום להתאחד ולתת לעם היהודי את מקומו הראוי בעולם. יש הקצנה של שנאה ופילוג, אנחנו חייבים לחשוב אחרת, היהודים הרפורמים והקונסרבטיביים מונעים התבוללות ואני חוששת מאוד מהתהליך הזה ואנו חייבים לעצור אותו. עלינו לצאת ולראות כיצד פועלים בתוך הכנסת לשינוי".

ליאור וינטרוב, סגן נשיא ומנכ"ל המשרד הישראלי של ארגון "T.I.P" הודה ליו"ר על קיום הדיון החשוב. "כולנו על השולחן יודעים כמה חשוב נושא תדמית מדינת ישראל. זאת זירת לחימה של ישראל לקידום עסקים, הבאת מקומות עבודה, קידום הביטחון של ישראל ויש גם מימד אחר – מה ישראל עושה למען האחים שלנו מעבר לים". לדברי וינטרוב בכדי שיהיה לנו עתיד משותף – אסור שיהיה יהודי אחד בקהילה אחת בגולה שהולך לישון כשהוא חושב שישראל הפנתה לו עורף.

הרב סטיב וורניק, ראש התנועה הקונסרבטיבית בצפון אמריקה טען כי מדובר לא רק בבעיית כותל אלה גם בבעיה פילוסופית. "מתווה הכותל נתן לנו תחושה שיש מקום לאופטימיות אבל ההחלטה של הממשלה מרגישה לנו כבגידה. מצווה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה. זאת לא הפעם הראשונה שהייתי בכנסת לאורך תפקידי. הפעם זה שונה, אני כאן כי זה חשוב שכולכם בתפקידי הנהגה בממשל ובכנסת ותבינו שאנחנו בקצה מסוכן ביחסי ישראל ליהדות התפוצה. מעולם לא היה רגע בהיסטוריה שהעם היהודי התחלק בין שתי נקודות כמו יהדות ישראל ויהדות ארצות הברית".

יגאל פלמור, מנהל קשרי ציבור ותקשורת בסוכנות היהודית: "אין ספק שהקמת המדינה נתנה לכל קהילה יהודית ברחבי העולם זקיפות קומה וכבוד בעיניי סביבתם. יהודי לא בהכרח ישראלי וההפך. בכל המקומות בעולם יהודים מזוהים עם מעשיה של מדינת ישראל ומטיחים בפני כל יהודי אשמה על מעשינו פה בארץ".

יזהר הס מנכ"ל התנועה המסורתית אמר כי תחושת הנבגדות היא מה שהוא שומע מחבריו מעבר לים. "כמעט 4 מילארד שקל מושקעים בתרבות דת בישראל. הממסד מנסה להתנכר לדחוק ולהדיר את המסר הרפורמי והקונסרבטיבי ועם זאת הזרם הכפיל את עצמו ל-88 אחוזים למרות התנגדות הממסד".

דוד דנקנר מהפדרציה היהודית באמריקה: "אנחנו משקיעים מיליוני דולרים בישראל והופתעתי לראות כי אבא שלי ברשימה השחורה של הרבנות הראשית בישראל. מדינת ישראל וממשלת ישראל מרחיקה את החברים של מדינת ישראל. אנחנו רוצים לשמוע ממפלגת השלטון שאתם רוצים לחזק את הקשר בין יהדות התפוצות".

סופי: הצעת חוק לפיצול דירות לא תחול על מושבים וקיבוצים

ועדת הרפורמות המשיכה היום לקדם את הצעת החוק לתיקון חוק התכנון והבנייה שתאפשר פיצול דירות בבתים צמודי קרקע. בראשית הדיון דיווחה יו"ר הוועדה ח"כ רחל עזריה כי לאחר שבמשא ומתן ממושך בין הצדדים שלא נשא פרי, הוחלט להחריג את המושבים והקיבוצים מהצעת החוק, כפי שהיה מלכתחילה. עם זאת, ביקשה ח"כ רחל עזריה לאפשר פיצול למי שנמנים על מפוני גוש קטיף ומתגוררים במרחב הכפרי. יובהר כי ההקלה מתייחסת למפונים עצמם בכל יישוב כפרי ולא רק לדיירי יישובים שהוקמו עבור מפוני הגוש. לדברי ח"כ עזריה "מדובר באנשים שנעקרו מבתיהם, חלקם הגדול מבוגרים שלא הצליחו להשתקם כלכלית. לכן אני מבקשת להקל עליהם ולאפשר להם את הפיצול".

הצורך בהקלה זכה להסכמה רחבה בקרב משתתפי הדיון. עם זאת, עלו מספר אתגרים ומחלוקות בנוגע לאופן מימוש. ח"כ חיים ילין אמר "אני בעד, אבל ייקחו את זה לבג"צ כי יש לזה השלכות רוחב". דודו קוכמן, מזכ"ל האיחוד החקלאי הוסיף: "ישובים עשו דבר יפה וקלטו אליהם מפונים ועכשיו תיווצר בתוך אותו יישוב אפליה. אתם תיצרו בעיה חברתית של המפונים מול אלה שאינם".  בתום הדיון הוחלט כי במהלך השבוע יגובש מתווה לניסוח ההקלה.

בנוסף, עסק הדיון בשאלת המיגון של דירות מפוצלות. נציגת פיקוד העורף, סרן קלרה ג'רבי, ביקשה לוודא שבכל היחידות יהיה ממ"ד, כפי שנדרש כיום בכל דירה חדשה. ח"כ עזריה וח"כ דוד ביטן הבהירו כי הדרישה אינה מציאותית. ח"כ עזריה אמרה: "צריך לדבר על הפיל שבחדר- הפיצולים קורים בפועל כבר היום. אם נתעקש על כללים מורכבים מידי בעלויות גבוהות מידי, ימשיכו הפיצולים ללא היתר וכולנו נצא קרחים". ח"כ ביטן הוסיף "אם רוצים ממ"ד צריך לאפשר תוספת שטח, מה שהחוק הזה לא מאפשר. כל הרעיון של החוק הזה הוא להוסיף דירות בקלות. אולי פשוט נבנה ממדים ונגיד לאנשים שיגורו שם".

ח"כ איתן ברושי אמר כי "יש אינטרס למדינה למגן את כל האוכלוסייה בכל מקום, ולא רק מפני טילים אלא גם מפני רעידות אדמה. עם זאת, זו לא סוגיה שנוגעת לחוק הזה אלא לתפיסת עולם שלימה ולכן אני מציע לא להסתבך בהגדרות שלא יעמדו בשום מבחן, אלא לקיים התייעצות בנפרד עם כל מי שצריך". הצעת הפתרון שהעלו חברי הכנסת היא לחייב בקיומה של דלת שתחבר בין היחידות (הראשית והמפוצלת) ולא תינעל בעתות חירום. לדברי ח"כ עזריה, הדבר מקביל למרחב מוגן קומתי בבנייני מגורים. בתום הדיון סוכם שנציגי פיקוד העורף יבחנו את ההצעה או יציעו מתווה אחר לפתרון הסוגיה.

ח"כ עזריה דרשה כי כלל הסוגיות יבואו לפתרון בשבוע הקרוב, בכדי שהצעת החוק תעבור בקריאה שנייה ושלישית לפני תום כנס הקיץ של הכנסת, שייגמר בסוף החודש. ביום ג' הבא יתקיים דיון נוסף בהצעת החוק.

בדיון בוועדת הפנים, אביו של צעיר בדואי שנורה בידי שוטר: "אני חינכתי את ילדי לכבוד האדם, ומי לא הולך לפי החוק? לובשי המדים"

"במח"ש בוחנים את הממצאים בכלים פליליים. צריך סיכוי סביר להרשעה", כך הסבירה הלה אדלמן ממח"ש לוועדת הפנים בדיון על יחס רשויות האכיפה לאזרחי ישראל הבדואים, ביוזמת ח"כ מיכל רוזין וח"כ טלב אבו עראר. לדבריה: "האירועים באום אל חיראן וברהט נחקרו מהרגע הראשון ונבחנו היבטים שונים. תיק רהט נמצא עכשיו בבחינה של היועץ המשפטי, והמשפחה מודעת לכל השלבים. הוצגו בפניהם הראיות. מדובר בחקירה פלילית מורכבת. תיק אום אל חיראן עובר לפרקליט המדינה. לא היו ניסיונות טיוח. ההיפך. אין שיהוי בטיפול. באום אל חיראן בוצעו שני שחזורים. בתיק רהט הייתה חקירה מקיפה גם של הירי וגם של האלימות בתחנת המשטרה".

ח"כ מיכל רוזין: "האם יש מקרה ששוטרים הועמדו לדין בשל אלימות כלפי אזרחים?" אדלמן: "בניגוד לנאמר, היו מקרים ששוטרים עמדו לדין וגם נכנסו לכלא. כשאנו בוחנים אירועים אנו עוורי צבעים ובודקים לפי ראיות. ההחלטה היא משפטית-ראייתית". ח"כ ג'מעה אזברגה: "יש תופעה של הרוגים ערבים. משנת 2000 היו 54 הרוגים על ידי המשטרה ואין נאשם אחד".

ח"כ טלב אבו ערר: "הייתה מלחמה על תושבי אום אל חיראן. יעקוב אלקיאן רק יצא מהבית שלו והתחיל לנסוע. ירו עליו והרגו בלי סיבה. באו להרוס בתים. זה לא הבית הראשון שהורסים. תושבי אום אל חיראן גרים שם 60 שנה. הם לא פלשו. המדינה העבירה אותם לשם. עכשיו באו להקים יישוב יהודי על חשבונם. באותם ימים היה פינוי עמונה ללא שום נשק ושם השוטרים הותקפו. באום אל חיראן רצו להשפיל ולהראות את כוח המשטרה".

ראיד אבואלקיעאן, הועד המקומי אום אל חיראן: "ערכי האלימות מושרשים באוכלוסייה שלנו על ידי מוסדות המדינה. משנות ה-60, כל מקרי הרצח שהיו, אף אחד לא ישב בכלא על ניסיון רצח או רצח. אנו במערב הפרוע. אנחנו לא רוצים כתבי אישום נגד שוטרים זוטרים. הם מוגבלים בחשיבה. הם טעוני סטיגמות".

חאלד ג'עאר, אביו של סמי שנורה ונהרג בידי שוטר ברהט: "בשנים האחרונות נרצחו 7 צעירים בדואים על ידי המשטרה. אני ראיתי את רצח בני מול עיני. אני הודעתי למשטרה על פשע שמתבצע, אבל לא כל מי שבסביבה פושעים. המשטרה היא ארגון שלא מתחקר את עצמו וזה גורם לרצח אחר רצח. אלה הילדים שלנו שנרצחים. הממשלה הכריזה מלחמה על הבדואים. בעיניה הם מהווים סיכון. מפתחים שנאה. לא רק שהבן שלי נרצח, למוקד הרפואי הגיעו אנשי הבילוש, אזקו אותי ולקחו לתחנה. במדינה דמוקרטית 5-6 שוטרים נותנים לאזרח מכות עם שוקר חשמלי ודורכים לו על הראש ואז מודיעים לי על מות הבן ושוטר אומר: 'רק אחד מת? הלוואי שכולכם'. ואחר כך כל התיקים נסגרים ללא ראיות ופרקליט המדינה אומר שהפגיעות בגופי הן בשל התנגדותי למאסר. לא נשאר לנו כלום. אני חינכתי את ילדי לכבוד האדם, ומי לא הולך לפי החוק? לובשי המדים".

לא יורחבו סמכויות ועדת החקירה הפרלמנטרית לבחינת הסדרי האשראי ללווים גדולים

ועדת הכנסת קיימה הבוקר דיון שני בהצעת החוק המבקשת להרחיב את סמכויותיהן של ועדות חקירה פרלמנטריות. במהלך הדיון החליט יו"ר הוועדה ח"כ יואב קיש להסיר את ההצעה מסדר היום.

הרקע לקידום ההצעה הוא הקמתה של ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת התנהלותה של המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים, דוגמת אליעזר פישמן ואחרים. בקידום ההצעה ביקשה ועדת הכנסת להבטיח כי לוועדת החקירה יהיו הסמכויות הנדרשות בכדי להגיע לחקר האמת, בין היתר על ידי הטלת חובה על גורמי מפתח כגון נציגי הבנקים וחברות האשראי להגיע ולמסור מידע לוועדה.

במהלך הדיון הביע עמי ברקוביץ', מנהל מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים התנגדות נחרצת להצעה ואמר כי "מדובר בהצעה בעייתית ביותר מבחינה משפטית חוקתית. סמכויות הכנסת לקבל מידע נגזרות מסמכויותיה לפקח על הממשלה. לגופים פרטיים אין חובת דיווח לפרלמנט והסמכה כזו פותחת פתח לפגיעה משמעותית. ועדת החקירה הפרלמנטרית היא פוליטית במהותה והסמכויות המוצעות מבקשות להפוך אותה לגוף מעין שיפוטי. גם ההצעה לאפשר ליו"ר הוועדה שהוא איש פוליטי להיחשף למידע חסוי ורגיש ביותר מעלה בעיות קשות".

לצד זאת, הביעו גם מספר חברי כנסת הסתייגות מהצעת החוק. ח"כ שולי מועלם אמרה "הקשר צריך להיות עם הרגולטורים, הם אלה שיכתיבו וישנו מדיניות והם אלה שיגידו איך לא נחזור לכשל הנורא הזה שבעקבותיו קמה הוועדה. בנוגע לחובת ההתייצבות אמרה "למעבר מדין משמעתי לדין פלילי יש השלכות גדולות, אני לא בטוחה שאנחנו רוצים ללכת לכיוון הזה". ח"כ איילת נחמיאס ורבין אמרה כי "הדיונים על מתווה הגז הם דוגמא מצוינת ללמה אין צורך בשינוי החקיקה. כולם התייצבו שם ואני חושבת שיש להם אינטרס להיות שותפים גם כאן. מהרגולטורים מצופה לעזור לנו לעשות את עבודתנו, כדי למצוא איפה היה הכשל אצל שומרי הסף".

יו"ר וועדת החקירה, ח"כ איתן כבל אמר "המסגור הזה של מאבק בין טובים ורעים לא מקובל עליי. ישנה הסכמה רחבה בכנסת על הצורך בוועדת החקירה, גם אם יש ויכוח על הדרך. אז אני מבקש מכולם, אל תאבדו פרופורציות. לומר שהכלכלה הישראלית תתמוטט כתוצאה מועדת החקירה זו הגזמה מוחלטת. אנחנו לא האויבים, מישהו פה התבלבל".

בהמשך הדיון הודיע יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן שהקואליציה לא תקדם כרגע את הצעת החוק. ח"כ ביטן פנה אל הרגולטורים, שהביעו התנגדות להצעה ואמר "כרגע נתחיל את דיוני הוועדה, אם אראה שיש בעיות כאלה ואחרות נעשה תיקוני חקיקה כדי לפתור אותן. הכל תלוי בכם". 

לאחר שהבין שלאור התנגדותה של שרת המשפטים הצעת החוק לא עתידה לקבל את תמיכת הממשלה בוועדת השרים לענייני חקיקה, החליט יו"ר הוועדה ח"כ יואב קיש לסגור את הישיבה ולהסיר את ההצעה מסדר היום.  לדבריו: "שרת המשפטים מתנגדת למהלך והיא תיתן את ההסבר. אני מקווה שהדיונים שהתנהלו כאן יסייעו לוועדה לממש את ייעודה. האחריות להצלחת וועדת החקירה נמצאת עכשיו בידיה של השרה".