היום בכנסת – יום האזרחיות והאזרחים הוותיקים, ציון יום השפה הערבית וציון היום ללא עישון

היום יתקיים בכנסת יום האזרחיות והאזרחים הוותיקים.

בבוקר יקיימו ועדות הכנסת השונות דיונים בנושא והוא יידון במליאה במסגרת הצעות לסדר היום.

בשעה 14:00 באודיטוריום ע"ש שילנסקי יתקיים אירוע לציון "יום האזרחיות והאזרחים הוותיקים" ביוזמת יושבי-ראש משותפים של השדולה למען האזרחים הוותיקים, חברי הכנסת: ד"ר נחמן שי, איציק שמולי וטלי פלסקוב ובהשתתפות השרה לשוויון חברתי ח"כ גילה גמליאל.

הכנסת תציין היום גם את "יום השפה הערבית" ואת "יום ללא עישון" בכנסת.

במהלך הבוקר יקיימו ועדות הכנסת השונות דיונים בנושאים אלו, והם יידונו במליאה במסגרת הצעות לסדר היום.

חוק ההסדרה אושר בקריאה שנייה ושלישית

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון, התשע"ז-2016, כאשר בקריאה השלישית בהצבעה שמית תמכו 60 חברי כנסת, לעומת 52 חברי כנסת שהתנגדו.

יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג אמר לפני ההצבעה: "בנימין נתניהו מועל בתפקידו בחוקקו את החוק הזה, מועל במפעל הציוני.

ההצבעה לא החלה. יש עוד כמה דקות כדי לעצור את רכבת האימה הזו לפני שתצא לדרכה. הרכבת הזו יוצאת מכאן ותעצור בתחנה הסופית האג, ומקרונותיה יצאו כתבי אישום בינלאומיים נגד חיילים וקצינים יהודים וישראליים.  על כתבי האישום הללו יהיה חתום ראש ממשלת ישראל. בנימין נתניהו. תעצור ביבי. תעצור.

אני רוצה לומר חד וברור: ההצבעה הערב אינה הצבעה בעד או נגד המתיישבים, אלא בעד או נגד האינטרס הכללי של ישראל.  ממשלת ישראל והקואליציה מחוקקת הערב חוק שהוא סכנה חמורה לישראל. חוק שמייצר סיפוח דה-פקטו בניגוד לכל ההתחייבויות הבינלאומיות של ישראל. חוק שהביא את החלטת מועצת הביטחון של האו"ם כנגד ההתנחלויות ושיוביל את קברניטי ואת מפקדי צה"ל  לבית הדין הבינלאומי והכל בשל חולשתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אל מול הימין הקיצוני. החוק הזה יספח אל מדינת ישראל מיליוני פלסטינים, שידרשו זכות בחירה וזכויות אזרחיות מלאות ויביאו את קיצה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית ואת קיצו של והחזון הציוני.

לא היה כדבר הזה בהיסטוריה של המדינה שהכנסת מצביעה בניגוד מוחלט לחוקי המדינה, בניגוד מוחלט לדעתם של היועצים המשפטיים הבכירים בממשלה ובניגוד למשפט הבינלאומי. יש חוקים שדגל שחור מתנוסס מעליהם. זה בדיוק החוק הזה. כשאנחנו ניבחר זה יהיה החוק הראשון שנבטל."

השר אופיר אקוניס השיב בשם הממשלה: "הוויכוח הלילה הזה הוא של מי הארץ הזו, ועל הזכות הבסיסית שלנו על הארץ שלנו. אנחנו מצביעים הערב על זכותנו על הארץ. אנחנו מצביעים על הקשר בין העם היהודי לבין ארצו. לשמחתי הציבור מאמין בנו ולא בכם מה שאומר שהוא גם מאמין שארץ ישראל שייכת לעם ישראל.

לעניין השארת  הגושים זו המצאה ישראלית לשיח פנימי. אין ערבי אחד שמסכים לזה.  חברי הרשימה המשותפת רוצים נסיגה מלאה אבל הם לפחות אומרים את האמת. אבל באים החברים מיש עתיד ומטשטשים, ממצאים המצאות, מתחפשים, זורקים סיסמאות הכל כדי לא לנהל ויכוח. מפלגת העבודה רצה חזק שמאלה יותר ממרצ אבל לא אומרים את האמת.

שמעתי את ח"כ הרצוג ואת נבואות הזעם שלו, אין כאן שום כניעה לשום ימין קיצוני. הודענו אתמול לפני ישיבת הממשלה שהחוק יבוא להצבעה הלילה וכך יהיה. ולגבי מה שאמר ח"כ הרצוג שכשהם יבחרו הם יפסלו את החוק, אז כנראה שהחוק לא ייפסל לעולם."

השר זאב אלקין  השיב: "אני פונה ליו"ר האופוזיציה, חצית הרבה מאוד קווים שעד היום חצו רק חברי הרשימה המשותפת. לראות את יו"ר האופוזיציה עומד מעל הדוכן הזה ומתכנן בפני בית הדין הבין לאומי בהאג שמדינת ישראל תגיע לשם. מנהיג מפלגה ציונית זה מה שאתה מייחל. דווקא אתה בן של שגריר ישראלי שעמד שם באו"ם וקרע לגזרים את אותה החלטת או"ם אתה זה שמטיל את יהווך על בית הדין הבין לאומי בהאג? תזכרו שבסוף זו הארץ שלנו וזו המדינה שלנו ולא הכל זה פוליטיקה, ולכן לקרוא מכאן לבית הדין בהאג לבוא בחשבון עם ההנהגה הישראלית רק בגלל המחלוקת איתכם, תתביישו לכם."

יוזם החוק ח"כ בצלאל סמוטריץ': "אני רוצה להודות לתנועת שלום עכשיו וליתר ארגוני השמאל שהיו הקטליזטור לחוק הזה ולאזרחי ארצות הברית שהצביעו לנשיא טראמפ."

יוזם החוק ח"כ יואב קיש: "לפעמים בכנסת הזו יש רגעים שאתה לא שוכח. תודה לכל החברים שהצביעו בעד. תודה לראש הממשלה שבלי התמיכה שלו זה לא היה קורה."

ההצעה נועדה להסדיר ישובים ישראלים ביהודה והשומרון שנבנו או הורחבו ללא הליך תכנון מסודר על קרקע שזכויות השימוש בה אינן נתונות בידי רשויות המדינה, ובלבד שהדבר נעשה בתום לב או בהסכמת רשויות המדינה. לפי ההסדר המוצע, אם לא הוכיח אדם את בעלותו על הקרקע, היא תירשם על שם הממונה על הרכוש הממשלתי באזור יהודה והשומרון, ואם הוכיח אדם את בעלותו על הקרקע, יופקעו זכויות השימוש ויועברו לממונה, ואותו אדם יהיה זכאי לדמי שימוש במקרקעין או לקרקע חלופית; בעל זכויות במקרקעין הרואה עצמו נפגע מההפקעה, רשאי להגיש השגה לוועדת השגות. ההפקעה תעמוד בתוקפה עד להכרעה מדינית בדבר מעמדו של האזור וההתיישבות הישראלית בו. כמו כן, עד להשלמת הליכי התכנון יותלו הליכי האכיפה והצווים שניתנו בקשר למבנים ביישובים אלה, והם יפקעו עם השלמת הליכי התכנון, והכל למעט אם ניתנה החלטה שיפוטית או פסק דין בדבר מימוש אותם הצווים.

יו"ר יד ושם חשף לוועדת החוץ והביטחון: "אנו פותחים שלוחה בעיר הבה"דים באפריל"

ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), קיימה יום עיון מיוחד ביד ושם, לציון יום הזיכרון הבינלאומי לקורבנות השואה, אשר צוין ברחבי העולם בסוף השבוע.

במהלך יום העיון לוו יו"ר הוועדה וחה"כ מוטי יוגב (הבית היהודי), עליזה לביא (יש עתיד), מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה), קסניה סבטלובה (המחנה הציוני), ואמיר אוחנה, שרן השכל וענת ברקו (הליכוד) ע"י יו"ר יד ושם, תא"ל (במיל') אבנר שלו. הוועדה סיירה בארכיון יד ושם, קיימה דיונים על האתגרים בהנצחת השואה בעולם ועל מחלוקות אידיאולוגיות בחקר השואה וכן קיימה שיח ב"מרכז השאלות הגדולות".

שלו: "תופעת הכחשת השואה בעולם נמצאת בירידה. תמיד הייתה ותתקיים בממדים מסוימים הכחשה גורפת שלא הייתה שואה, אבל היא בשוליים. התופעה הרווחת יותר היא המעטה או הקטנה של השואה. לעומת זאת, בעולם המוסלמי אין כוחות נגד שפועלים נגד זה ולכן תופעת ההכחשה אינה נבלמת".

"אנו רואים הרבה נכונות ממורים מכל העולם לבוא ללמוד. אנו מקיימים 70 סמינרים מהעולם בשנה, כאשר 56 מהם מאירופה. אנו מלמדים שואה וגם על לחימה וגבורה יהודית, לא קורבנות והליכה כצאן לטבח. אין כמעט יהודי שניצל בלי שיהודי אחר סייע לו. היהודים נאבקו לשמור את ערכיהם כיהודים ואת ערכי האדם באשר הוא אדם".

שלו התבקש לדבר על לימוד אוכלוסיות בארץ ואמר: "אנחנו מקיימים 300 אלף ימי לימוד בשנה, מהם 120 אלף תלמידים. תלמידי ישיבות כמעט לא מגיעים בזמן הישיבה, אך יש לנו מדור לחינוך החרדי שמצליח יותר ויותר. מהמגזר הערבי מגיעים מעט, ועד לפני עשור הגיעו יותר, כנראה בגלל שבשנים האחרונות נושא השואה נתפס יותר ויותר פוליטי".

לעומת זאת, אמר שלו, שיתוף הפעולה עם צה"ל רק הולך וגובר, ויד ושם לעיתים מתקשה לעמוד בעומס הבקשות. שלו חשף בפני חברי הוועדה כי כבר סוכם בכל הדרגים שבאפריל תיפתח שלוחה של יד ושם בעיר הבה"דים של צה"ל בנגב.

ד"ר חיים גרטנר חשף את חברי הוועדה למסמכים מרגשים השמורים בארכיון, וכן דיבר על המבצע לחשיפת המידע והדרך בה הוא מנוהל ונשמר "יש היום רכבים של יד ושם עם מתנדבים שנוסעים כל יום ברחבי הארץ לאסוף פריטים ולקחת עדויות. בשש שנות המבצע אספנו עד עכשיו למעלה מ-219 אלף פריטים. חשוב לזכור כי במקרה של יד ושם אחד ועוד אחד שווים הרבה יותר משתיים כי זה מעיד על תופעה שהתרחשה, פעמים רבות, במקומות שונים שלא היו מודעים זה לזה".

לשם הדגמה לניהול המידע, נחשפו חברי הוועדה ליכולות החיפוש במאגרי יד ושם, שפותחו במקום, ובהם לכלי לחיפוש שמות, ולצורך בו, כאשר רק השם אברהם מופיע במסמכים שבידי יד ושם ב-1008 אפשרויות שונות, של שפה, הטיה וכינויי חיבה. ד"ר גרטנר גם סיפר כי אתר יד ושם הוא אתר היעד השני בדירוג ניסיונות הפריצה אליו בישראל, שני רק לאתר משרד החוץ".

ח"כ יוגב: "אנו לא צריכים לשאול את השאלה מה היה – זו שאלה גדולה. השאלה שצריכה להישאל היא מה אנחנו עושים עם זה במימד האנושי, היהודי והישראלי. המסרים המרכזיים מהדיון שניהלתי בשבוע שעבר עם האלופים בוועדה היו להיות בן אדם, לכידות ישראלית והמשך טיפוח הסיפורים הקטנים על מנת להתחבר יותר. צריכים לחזק את המסר של להיות בני אדם, להיות יהודים להיות ישראלים".

יו"ר הוועדה, ח"כ דיכטר: "בהוויה הישראלית של המבוגרים, אי אפשר שלא לשאול את עצמנו שאלות קשות אחרי השואה, ותמיד אנחנו מנסים לדמות מה קורה לנו מאז. אני תמיד מציין את העובדה שאחרי מלחמת יום הכיפורים פגשתי חבר טוב שהיה בלחימה מול מצרים ואמר שעבר שם שואה. עניתי לו שלהגיד שואה זה פשוט לא להבין מה זה שואה. אמר החבר "נלקחתי מהמוצב לשבי, זעקנו בקשר, הבטיחו שיבואו לחלץ אותנו ולא באו. עניתי לו 'זה ההבדל, בשואה לא היה למי לקרוא, לא היה מול מי לענות בקשר'".

"אני לא מכיר שום סיטואציה בחיי העם היהודי מאז השואה שדומה לכך. בפסח האחרון נסעתי לעיירה של ההורים שלי, משהו כמו מושב בארץ. הגטו היה בצד אחד של העיריה, היה שם מטווח עם בור גדול, ושם לקחו 5000 יהודים מהגטו. הצעידו אותם לאורך הרחוב הראשי. סבי וסבתי והדודים שלי נרצחו. היהודים נורו שם שישה אחר שישה. כשאנחנו נמצאים ביד ושם, אולי אחד המוסדות היהודים הכי משמעותיים בעולם, שדואג לקחת את זכר השואה . אני מקווה שבסופו של דבר, לא יימצא תושב אחד בעולם שלא עבר בימי חייו ביד ושם".

בדיון ראשון מסוגו: ראשי הפרלמנטים של ישראל, יוון וקפריסין חתמו על הסכם לשיתוף פעולה

יו"ר הכנסת, יולי יואל אדלשטיין, קיים דיון טרילטרלי פומבי ראשון מסוגו, בו אירח את נשיא בית הנבחרים של יוון ניקולה ואוטסיס (Nikolas Voutsis) ונשיא בית הנבחרים של קפריסין סיילוריס דמטריס (Syllouris Demetris). המפגש הפומבי עסק, בין היתר, במאבק באנטישמיות ובפשעי שנאה, קידום יזמים צעירים ושיתוף פעולה אזורי בנושאי מים, הנגישות והטיפול בהם. בסיום המפגש חתמו השלושה על מזכר הבנות לשיתוף פעולה בין שלוש המדינות לצורך קידום נושאים משותפים וחיזוק היחסים בין המדינות. בכנס השתתפו ונשאו דברים גם יו"ר אגודת הידידות ישראל-יוון, ח"כ איילת נחמיאס-ורבין, וח"כ יעל כהן-פארן, אשר סקרה את משבר האקלים באזורנו.
יו"ר הכנסת אדלשטיין אמר בדיון: "אנחנו פותחים מסורת של שיתופי פעולה בין שלוש הידידות הקרובות במגוון רחב של תחומים. נקים צוותי פעולה משותפים לפרלמנטים שיעסקו בנושאי חדשנות, מים, חקלאות, אבטלה ותיירות, ונפתח בשיתופי פעולה של ועדות הפרלמנטים בנושאי חינוך ומדע. נרתום גם את הממשלות".

נשיא בית הנבחרים של קפריסין, דמטריס, הודיע כי יפעל לרתום מדינות נוספות מהאזור לצורך שיתופי הפעולה: "נשמש כגשר, ונביא לתוצאות מעשיות בשטח". דמטריס הזמין את הצוותים למפגש המשך בקפריסין.

נשיא בית הנבחרים של יוון, ואוטסיס, ציין כי אחד הנושאים הכאובים במדינתו בימים אלה הוא חוסר בתעסוקה לכ-250 אלף מדענים בעלי תארים גבוהים, אשר מאלץ רבים מהם לעזוב את יוון ולחפש תעסוקה במדינות אחרות. היו"ר אדלשטיין סיפר כי נושא הקשר עם התפוצות קרוב לליבו והזמין את שני אורחיו לשלוח נציגים לכנס התפוצות שתקיים הכנסת בין התאריכים 8-6 במרץ.

שיעור הגיוס המשוקלל לצה"ל: 65% – כך הוצג היום בוועדת החוץ והביטחון

ועדת המשנה לכוח אדם ולמשאב האנושי בצה"ל, בראשות ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד), קיימה דיון בנושא מיצוי פוטנציאל הגיוס לצה"ל.

סא"ל קרן קרוגר בן-נתן, ראש ענף תכנון ומחקר באגף כח האדם בצה"ל, סקרה את נתוני הגיוס בפני חברי הוועדה. שיעור הגיוס המשוקלל של גברים ונשים עומד היום על כ-65% מפוטנציאל הגיוס, וצפוי לרדת עד 2020 באחוז נוסף, כאשר לשם השוואה, בשנת 1990 הוא עמד על כ-75%. מקרב הגברים כ-28% מפוטנציאל הגיוס אינם מתגייסים, וכ-41% מקרב הנשים.

נתוני הנשר לשנת 2016 עומדים על 14.6% מבין הגברים המתגייסים ו-7.4% מבין הנשים המתגייסות, כאשר לשני המינים הרוב המוחלט של הנשר מתרחש אצל חיילים וחיילות אשר אינם שייכים ליחידה כלשהי (כלואים, עריקים וכאלה שאינם משובצים).

סא"ל בן נתן אמרה כי "גיוס לכל היה ויישאר הערך שלנו. עיקר הנשר מתרחש בתחילת השירות, ובעיקר באוכלוסיות שהן על סף הגיוס. אנחנו נלחמים ומתעקשים עד הקצה על כל אחד שאנו סבורים שיכול לשרת, אך לא תמיד הם מסתדרים עם המסגרת".

סא"ל בן נתן פירטה לבקשת הוועדה גם על נתוני הגיוס של אוכלוסיות שונות והמהלכים להגברת אחוזי הגיוס שלהן: בדואים, דרוזים, נוצרים, עולים חדשים, יוצאי אתיופיה, חרדים, מתנדבים ועוד.

פיני גנון, מהאגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון: יש תחתיי רכז לכל אחת מארבע קבוצות – בדואים בצפון, בדואים בדרום, מוסלמים ונוצרים. היום הם מפעילים 12 קבוצות נוער, ומאז כניסת שר הביטחון והמנכ"ל החדשים הם שילשו את תקציבי ובשנה הבאה יהיו לי 377 קבוצות, מהם ארבע לנוצרים ושלוש למוסלמים". בדיון נחשף גם כי עומדת להיפתח מכינה קדם צבאית של חצי שנה שתהיה משותפת לנוצרים ויהודים.

"יש מספר חסמים בגיוסם של בני המיעוטים: קיצוץ תקני הקבע שהפחית את ראיית הגיוס כפלטפורמה של הכנסה ארוכת שנים, וכיום הסיכוי להישאר לקבע הוא אחד לשמונים. חסם נוסף הוא היחס מהחברה לאחר השחרור שיכול לעודד או לדכא הבאת בני משפחה אחרים להתגייס. בצבא הם עטופים ובחממה אבל לאחר השחרור היחס ממשרדי הממשלה ומהחברה פועלים לרעתנו. עוד חסם הוא בדיקות ביטחון מידע שמביאות צעיר להמתין חצי שנה ואף שנה עד שיידע אם יאפשרו לו להתגייס", אמר גנון.

לבסוף פירט גנון על חסם אחרון – מנהלי בתי ספר אשר מסרבים לאפשר לו להיכנס ולדבר עם הצעירים. "יש יותר פתיחות אצל המוסלמים מאשר הנוצרים. לחלק מבתי הספר המוסלמים אני מצליח להיכנס אבל לאף בית ספר נוצרי לא. יש 38 תיכונים בדואים ואני נכנס רק ל-19, על בסיס קשרים אישיים שלי". יפתח גיא, סגן מנהל מינהל חברה ונוער במשרד החינוך הבטיח לסייע לגנון בפעילותו ולאפשר את כניסתו לבי ספר נוספים.

תרגיל פיקוד העורף התקיים בכנסת

במסגרת תרגיל פיקוד העורף שנערך השבוע, התקיים תרגיל משותף עם משמר הכנסת שדימה נפילת טיל במשכן.

על פי התרגיל, כוחות העורף מגיעים לכנסת כשעתיים אחרי נפילת הטיל ומקבלים תמונת מצב על האירוע, הפעולות של משמר הכנסת וסטטוס פצועים והרוגים.

התרגיל כלל שולחן עגול בהשתתפות אלוף פיקוד העורף האלוף יואל סטריק, קצין הכנסת יוסי גריף ומטה המשמר, נציגי משטרת ישראל וכיבוי אש.

בתום הדיון, התקיים תרגיל של כח החילוץ של הכנסת, הכולל אנשי משמר, סדרנים ואנשי חברת שפיר, במרכז האנרגיה.

התרגיל דימה נפילה של טיל באודיטוריום של הכנסת וצוות החילוץ התאמן בחילוץ ופינוי פצועים מתחת ההריסות.

מליאת הכנסת דחתה את ההצעה להקמת ועדת חקירה לבדיקת אירועי אום אל-חיראן

מליאת הכנסת דחתה את ההצעה להקמת ועדת חקירה לבדיקת אירועי אום אל-חיראן, שהגישו חברי הכנסת טלב אבו עראר ותמר זנדברג. 22 תמכו בהקמת הוועדה ואילו 43 התנגדו ו3 נמנעו. במהלך הדיון הוצאו מהמליאה חברי הכנסת טלב אבו עראר, מסכוד גנאים, אורן חזן,

השר לבטחון הפנים גלעד ארדן שהשיב להצעה בשם הממשלה אמר:"עוד באותו יום התבצע תחקיר משטרתי וביחד עם הסרטון שצולם מהמסוק, התמונה שעלתה מהתחקיר המשטרתי, הייתה מאוד ברורה שמדובר בפיגוע, דריסה מכוונת, ניתן לראות שם שהג'יפ מאיץ, שובר ימינה ודורס את השוטרים, ולאחר מכן שוב שובר את ההגה כדי להימלט ואז נעצר כשטנדר משטרתי הוא זה שעוצר אותו ומנגח את הג'יפ.

אני כשר לביטחון פנים, קודם כל, נותן גיבוי לכוחות שלי בשטח, מדובר בישוב בלתי חוקי ונהג דורס שלא היה אמור לנסוע לכיוון כוחות המשטרה. אם צריך לשאול שאלות, צריך לשאול את מי שביצע את הדריסה.

צריך לחקור לא רק מה שקרה באותו יום, אלא גם מי ליבה והסית למה שקדם לאירועים באום אל חיראן. האירוע הזה לא קרה במקרה, היו מי שליבו את האש ואת התחושות שקדמו ליום הקשה הזה.  כך אמר ח"כ זחאלקה- "אם יישפך דם אז יישפך דם, אנחנו משוגעים ומוכנים למות ולא לעזוב, נכבה שניה בנגב לא תהיה" אחריו המשיך עודה, שאמר- "אנחנו נלך עם הנושא הזה עד הסוף, עד הסוף!", אולי תסביר לנו ח"כ עודה מה זה ללכת עד הסוף? לא במקרה ראש עיריית נצרת הטיח בך שהרסת לו את העיר. גם ח"כ זועבי אמרה- "זה מאבק על החיים שלנו ועל האדמה שלנו".

מה שצריך לחקור קודם כל זה את האווירה ומי שיצר אותה זה חברי הכנסת הערבים. מדובר במפלגה שח"כ שלה מבריח טלפונים למחבלים ורוצחים. אתם לא מייצגים את הציבור שלכם אלא מייצגים את האויב הפלסטיני. אתם הופכים הכול לעימות לאומני. המאבק שלכם הוא על מדינת כל אזרחיה מול מדינה יהודית, מאבק על הגליל, על הנגב. אלה הדברים שעל סדר היום של הרשימה המשותפת. אם יש מה לחקור זה את עבירות ההסתה של חלק מחברי הרשימה המשותפת, הברחת טלפונים למחבלים, השתתפות במפגשים עם רוצחים ועם אסד. אתם עושים אפס למען אזרחי ישראל הערבים."

ח"כ טלב אבו עראר: "אנחנו כאוכלוסייה הערבית, ביקשנו ומבקשים להקים ועדת חקירה ממלכתית שיעמוד בראשה שופט עליון, ושהחברה הערבית תהיה מיוצגת בו. רק כך אפשר להגיע לחקר האמת. ואם לא, הרי אנחנו ימים כבר מבקשים – אני פונה לחברי חברי הכנסת, להצביע בעד הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית כדי ממש לחקור את האמת, להגיע אליה, אנחנו גם כאוכלוסיה הערבית בנגב, מעוניינים ל הגיע לאמת. זה מה שהשר ארדן לא מעוניין. אם אין לך, כבוד השר, מה להסתיר, למה אתה מתנגד לוועדת חקירה? למה?

מהדוח הפתולוגי שהועבר למשטרת ישראל ולמח"ש שהירי התרחש בטרם האיצה המכונית, כך כתוב, בטרם האיצה המכונית. הקליע השני פגע בעורק בבית החזה. יכול להיות שאזרח במדינת ישראל, יישאר מדמם משעה שש בבוקר עד שתיים אחרי-הצהריים? זרוק, זרוק. מה, הוא לא בן-אדם? קבעו שהוא מחבל, שהוא דאע"ש, והוא נורה, בעדויות אנשים שהיו בשטח, ערבים ויהודים. וגם הסרטון הבדואי מראה את זה בצורה הכי ברורה שיש. רק התחיל לנסוע מטר אחד, קיבל וחטף כדורים, נורה. היה אפשר להציל את חייו. ואני מכאן מבקש להוציא גם את גופתו של השוטר, כדי להראות לכל הציבור ממה הוא נהרג – דריסה או חטף כדור מהשוטרים. מעוניין מאוד אני. שעתיים ייקבר השוטר. למה? ממה אתם חוששים? למה?"

ח"כ תמר זנדברג:  "היום לפני שבוע לפנות בוקר התבצעה עקירה אכזרית של אזרחי ישראל מביתם בשטח מדינת ישראל – לא כי היה צריך ולא כי בית משפט קבע. בית משפט לא קבע שצריך. בית משפט קבע שאפשר, ומדינת ישראל החליטה שהיא רוצה; רוצה לפנות אזרחים ערבים בדואים מהבית שלהם רק בשביל ליישב במקומם, על אותה אדמה בדיוק, אזרחים ישראליים, אבל יהודים. זו גזענות מהסוג הפשוט ביותר, שהיא פשוט כתם שחור על כל מדינה דמוקרטית. ומה שאירע בשעות שלאחר מכן מראות שכשמנסים לעשות משהו רע, זה מסתבך, וזה מה שראינו בשבוע שעבר.

אתם יודעים, ההשוואה לעמונה כבר נהייתה קלישאה, אבל אני חייבת להשתמש בה. השתלטות על קרקע פרטית מחוץ לגבולות מדינת ישראל עם צו שיפוטי, צו "עשה" של בית משפט. ושם, אני מבטיחה לכם שתהיה שם התבצרות של חברי כנסת ושרים. אנחנו יודעים את זה. תהיה שם. למה? כי המדינה חרגה מהסכמים. אתם מבינים? יש מי שאתו מסכמים ויש מי שאליו שולחים את המשטרה באלימות ואחר-כך מחזיקים בגופה כאילו ממשלת ישראל היא אחרונה הנקרופילים."

מחר בכנסת: מפגש ראשון מסוגו; 3 ראשי פרלמנטים בדיון משותף

המחלקה לקשרי חוץ: באולם "ירושלים" התקיים דיון טרי-ליטרלי ראשון מסוגו בהשתתפות יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, נשיא בית הנבחרים של יוון ניקולה ואוטסיס (Nikolas Voutsis) ונשיא בית הנבחרים של קפריסין סיילוריס דמטריס (Syllouris Demetris). המפגש הפומבי יעסוק במאבק באנטישמיות ובפשעי שנאה, קידום צעירים ושיתוף פעולה אזורי בנושאי מים, הנגישות והטיפול בהם.

יו"ר הכנסת, יואל יולי אדלשטיין, אמר: "אני נרגש לקראת המפגש הייחודי מחר; למיטב ידיעתי זהו דיון ראשון מסוגו: מעולם לא היו בכנסת 3 ראשי פרלמנטים בו זמנית לשיח כה מקיף בשלל נושאים.  בכוונת שלושתנו לחתום כבר בפתיחת הדיון על מזכר הבנות לשיתוף פעולה בין שלוש המדינות לקידום וחיזוק היחסים. נקרא גם לפרלמנטים של מדינות שכנות, כולל מדינות ערב, להצטרף אלינו לשיתוף פעולה אזורי שיתרום לבניית אמון, יציבות ושגשוג כלכלי באזורנו".

ועדת החוקה החלה לדון בהצעת חוק שתאפשר חנינה גם בדין משמעתי

לפי הצעת החוק יוכל נשיא המדינה להקל בענישה משמעתית כגון השעיה מעיסוק במקצועות מוסדרים

ועדת החוקה חוק ומשפט החלה לדון לקריאות שנייה ושלישית בהצעת החוק הממשלתית להקלה באמצעי משמעת המוטלים על בעלי מקצועות מוסדרים, התשע"ו-2016.

לפי הצעת החוק, נשיא המדינה יוסמך להקל בעונש משמעתי של התליית רישיון לתקופה קצובה או בביטול רישיון בדרך של קיצור התקופה שיש להמתין עד שניתן לבקש את חידושו. ההקלה תינתן בעונשים המוטלים בדין משמעתי מקצועי בלבד (כגון עורכי דין, רואי חשבון, מקצועות רפואיים ועוד) ולא בדין משמעתי של שירות המדינה, של הרשויות המקומיות, של הצבא ושל המשטרה. יצוין כי התיקון מוגבל לסמכות הקלה בעונש בלבד, ולא לחנינה מלאה שמבטלת את ההרשעה המשמעתית. בנוסף, מוצע לתקן את חוק המרשם הפלילי ולקבוע שמחיקת הרשעה בעבירה פלילית לא תוביל למחיקת הרשעה בהליך משמעתי שנלוותה לה, בשונה מהקבוע היום.

עו"ד עמי ברקוביץ' ממונה חקיקה במשרד המשפטים: "ההצעה נועדה לקבוע שאפשר יהיה לקצר את משך הזמן של התליית הרישיון או איסור העיסוק במקרי קיצון בהם נמנע מאדם לעסוק במקצועו, תוך איזון מול שמירת מעמד הענישה המשמעתית. ההצעה מתגלגלת 177 שנים והנתונים בתחילת שנות ה-2000 הראו שלא מדובר במספר גדול של מקרים. זה לא יביא לנטל גדול על הנשיא שמטפל גם כך בחנינות. מלשכת עורכי הדין הבנו שיש עשרות מקרים של השעייה של למעלה מעשרה חודשים או שנה. זה נטל שיאפשר לעמוד בו לעומת המשמעויות הדרמטיות של אדם שחרב עליו עולמו".

עו"ד נוחי פוליטיס מנהלת מחלקת החנינות: "מוסד החנינה נועד להשלים את מערכת המשפט ולוודא שייעשה צדק. כמו שבשדה הפלילי החלטת הנשיא לא מערערת אחר החלטת בימ"ש גם כאן אין כוונה לערער על ההליכים המשפטיים אלא להרהר בענישה כשהנסיבות השתנו, במקרים חריגים מאוד ובנימוקים חריגים. גם כאן, לא כל נסיבות אישיות שהשתנו יצדיקו את התערבות הנשיא. מוסד החנינה הוא שסתום שנועד למנוע עיוות דין או חוסר צדק ולמנוע מקרים שאדם ייפגע יותר מאשר הארגון המקצועי התכוון לפגוע בו".

חה"כ אורי מקלב (יהדות התורה) שאל "האם הנסיבות שיישקלו הן רק כלכליות, שכן מטבע הדברים לדין המשמעתי יש השלכות כלכליות, בניגוד לדין הפלילי והשאלה אם אתם מגבילים את הנשיא רק לנושא הזה או למגוון נסיבות כמו בריאות העובד".

עו"ד אודית קורינלדי היועצת המשפטית של בית הנשיא: "למוסד החנינה אופי מיוחד והוא יכול לתת מענה בכל מיני מקרים שלא ניתן לצפות מראש כמו שנעשה במחוות מדיניות עקב אינטרס ציבורי. לא דובר שם בחסד ורחמים ואין מנגנון אחר שיצדיק שחרור. הייחוד במסלול הוא שהוא לאו דווקא משפטי. לנאשמים בדין משמעתי אין מענה כמו לאנשים שהורשעו בפלילי. אנחנו עומדים בסדרי גודל של 2500-1500 בקשות בשנה. הבקשות כוללות הקלה בעונש, חנינה לגבי פסילת רישיון נהיגה, מחיקת מרשם פלילי, קציבת מאסרי עולם ועוד. אנחנו סבורים שמבחינת המספרים שהובאו בזמנו, אנחנו נוכל להכיל את הכמות".

לשאלת ממלא מקום יו"ר הוועדה חה"כ בני בגין (הליכוד) "האם בדיונים בין משרד המשפטים לבית הנשיא עלתה השאלה אם מוסד החנינה הוא המתאים לפסקי דין משמעתיים בהתחשב בסוג השונה של המקרים", השיבה מנהלת מחלקת החנינות עו"ד פוליטיס כי "השאלה עלתה וחשבנו שנכון להשתמש במוסד שהתגבש בו ניסיון רב ובמשאב של מחלקת חנינות שמאפשרת לשר להמליץ לנשיא גם בתחום הזה. גם שם לא נעשה מדד מסכנות של המבקש אלא של שיקולים רחבים וחוות הדעת מאזנת בין הרעה במצב המבקש לצד חומרת המעשה והנפגעים מהמעשה".

עו"ד אנדיאה דיאמנט קופייקין מלשכת עורכי הדין: "עמדתנו היא כי אין מקום להחיל את זה על הלשכה. לעורך דין יש ארבע ערכאות ערעור, העונשים נגזרים לאחר שיקול דעת, יש אפשרות להגיש בקשה למשפט חוזר ואפילו בקשה חוזרת להעמדה לדין. בנוסף, כדי שעורך דין יורחק מהלשכה הוא צריך להיות בעל עבר משמעתי ולבצע עברות חמורות, והוא צריך לקחת את זה בחשבון".

ממלא מקום היו"ר חה"כ בגין שאל: "אם יש ארבע ערכאות, מה יפריע לכם אם יהיה גם המנגנון הזה? הכבוד המקצועי של הלשכה? כחברה אנו צריכים לחלוטין לסמוך על שיקול הדעת הבלעדי של הדיינים בלשכה? יש כאן התנגשות בין שני ערכים מוגנים שהם ההגנה על לקוחות וחופש העיסוק. אצלכם שקלו את העניין לגבי פלוני וקבעו בהחלטה מרחיקת לכת הרחקה לעשר שנים, על מה ההתנגדות שלכם? עו"ד שמעל בכספי לקוחותיו, ועשה מעשה כה חמור, במה זה שונה מעבריין פלילי חמור שהרג? שם יש יכולת לנשיא לחנינה ואצלכם לא? אבקש עוד נימוקים".

עו"ד דיאמנט קופייקין השיבה כי "אם הצעת החוק תעבור, הרע במיעוטו יהיה כי הנשיא יקבל את חוות הדעת של ועדת האתיקה, אך בניגוד להליך בלשכה, השיקולים הנשקלים במסגרת ההקלה הם לא מקצועיים ויש לתת דגש ללקוחות". ביחס להשוואה שערך חה"כ בגין אמרה כי "עדיין האיזון שעורכים הוא בין אדם שחירותו נשללה ממנו לחלוטין, לבין אדם שנשללה ממנו האפשרות באופן זמני לתת שירות לאזרח".

עו"ד ברקוביץ' הבהיר כי "מה שנאמר לגבי ארבע ערכאות לא קשור להצעת החוק שמדברת על שני אמצעי משמעת- השעיה, שאחריה האדם חוזר אוטומטית וביטול רישיון לצמיתות, שמשמעותו היא כי בתום עשר שנים הוא יכול לפנות בבקשה ללשכת עורכי הדין והיא מחליטה אם לקבל אותו חזרה. באותם מקרים, הנשיא יקצר את תקופת ההמתנה לחידוש הרישיון, אך לאחר מכן האדם צריך להגיש בקשה לחידושו שתישקל על-ידי הלשכה. הקביעה שוועדת האתיקה הארצית תביע את עמדתה הניחה בזמנו את דעתה של הלשכה".

רו"ח יזהר קנה, נשיא לשכת רואי החשבון בירך על ההצעה ואמר כי "מועצת רואי החשבון היא הגוף הסטטוטורי ששופט בדין המשמעתי ואין אפשרות של חנינה על החלטותיו. יש זכות ערעור לבימ"ש. להערכתי בחמש שש השנים האחרונות היו חמישה או שישה מקרים של החלטות לשלילה של מעל שנה. היום, עקב הכנסת עבירות מס כעבירות מקור קיימת סבירות שיהיו עונשים ארוכים יותר. לכן זה נכון וראוי שבמקרים מיוחדים אדם יוכל לפנות לבקש חנינה. נבקש שייקבע שוועדת האתיקה של לשכת רואי החשבון היא הגוף שהנשיא מתייעץ איתו". עו"ד ברקוביץ' השיב כי "הגוף הסטטוטורי הוא זה שעמו יתייעץ הנשיא ולכן לא נוכל לקבל את הבקשה. ההתייעצות תיעשה עם הגופים האמונים על פי דין לתפעל ולשמור את הדין המשמעתי".

נציגי בתי הדין הרבניים והשרעיים העלו בעיות נוספות הקשורות בדין המשמעתי הפנימי שאינן חלק מהצעת החוק:

הרב אפריים גליקסברג, חבר לשכת הטוענים הרבניים: "אצלנו התקנות לאסור ומותר צמודות ללשכת עורכי הדין ויש הרבה פעמים עו"ד שהוא טוען רבני ולאחר השעיה שלו פונים אלינו להרשות לו לייצג ואנחנו לא יכולים להיות לקולא ולכן יוצא שהוא מושעה גם אצלנו. אין ערכאה שתדון אובייקטיבית האם הוא זכאי לייצג בדינים שאינם קשורים לעוולה שלו. חשוב שיהיה עוד גוף שייבחן אם זה מוצדק".

עו"ד אדהם, יועמ"ש בתי הדין השרעיים: יש לנו ועדת משמעת אך לא הוגשה מעולם תלונה כי מי שצריך להגיש תלונות הוא היועמ"ש לממשלה והבירוקרטיה איטית. יש לקחת בחשבון כי עו"ד שמורשע ומורחק, כדי שיתלו את הרישיון כטוען שרעי צריכה להיות עבירה שיש עמה קלון וכל עוד זה לא המקרה הוא ימשיך להיות טוען שרעי. צריך להקים לשכת טוענים שרעיים סטטוטורית לפי החוק ולא עמותה וכן שתהיה ועדת אתיקה כמו בלשכת עורכי הדין".

רשות המיסים: "עצם השתתפות פוסט דוקטורנטים במחקר מהווה תמורה המחייבת מלגותיהם במיסוי"

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה דיון בנושא 'פגיעה במחקר המדעי בישראל על ידי רשות המיסים'. הדיון עסק במיסוי שהחלה להטיל הרשות על מלגות לפוסט דוקטורנטים, בהם לצד ישראלים גם פוסט דוקטורנטים מהעולם המגיעים ארצה. הישיבה התקיימה במסגרת הצעות לסדר של חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', עודד פורר, רועי פולקמן ומנואל טרכטנברג.

יו"ר הוועדה ח"כ אורי מקלב: "אנו מעלים לצד העניין הכספי גם את ההיבט הערכי, מדובר בפגיעה בכל העולם האקדמי, המיסוי של פוסט הדוקטורנטים בארץ ובחו"ל, עבורם מדובר במלגות מחייה, יש בו גם כדי לפגוע בקשרים אקדמאיים בין לאומיים ובקידום המחקר בישראל. לצד כך ניגע גם באפשרות בכלל למסות מכורח החוק שנחקק בשנת 2010 דווקא כדי להגן על המלגות".

ח"כ פרופסור מנואל טרכטנברג תקף את החלטת המיסוי: "החידוש המרענן הזה של פקיד שומה מסוים שמחליט להטיל מיסוי על פוסט דוקטורנטים מנוגד לעמדת מדינת ישראל, כאשר ישנו חוק שנחקק בשנת 20100 אחרי דיונים של שנים, הקובע כי מלגות שאין בגינן תמורה לא ממוסות בישראל. זהו מהלך חד צדדי תמוה. זו חוצפה של פקיד שומה שפתאום זה לא מתאים לו לצאת נגד מדינת ישראל בקידום המחקר, נגד קידום נשים ונגד הסכמים בין לאומיים, נגד החוק והחלטות ממשלה".

"פוסט דוקטורט זהו שלב הכרחי בהכשרת חוקר. הוא לא מקבל תמורה, לכן זו מלגה לכל דבר. זה לא שונה מסטודנט לתואר ראשון, שני או דוקטורט" הוסיף טרכטנברג וציין כי בישראל 1,000 פוסט דוקטורנטים ישראלים ו-1,000 זרים: "אנחנו במיעוט גדול אחרי העולם, זה אחד החוסרים הגדולים במחקר פה. ממשלת ישראל הבינה זאת ולכן קיבלה החלטות אמיצות בהבאת פוסט דוקטורנטים לארץ תוך סיוע במימון ונחתמו הסכמים בין לאומיים בנושא. מיסוי על המלגות הניתנות למגיעים הוא צעד הפוך שיפגע קשות ויחזיר אותנו למצב של כמה מאות פוסט דוקטורנטים".

ח"כ בצלאל סמוטריץ': "יש הרבה יותר מטעם לפגם לחידוש מדיניות על פי פרשנות, רשות המיסים התנגדה לחוק שפטר את הלומדים ממיסוי, אבל הייתה חלק ממנו. אם יש רצון לשנות תגישו תיקון לחוק. מנגד הכנו הצעת חוק, נלך לוועדת הכספים ונבהיר את הדרוש הבהרה, כדי שהחוק יחול גם על פוסט דוקטורנטים וגם על לימודים בחו"ל. מדובר בסכומים לא גבוהים כלל. אני מאמין שתהייה תמיכה בממשלה וכן בכנסת לחקיקה".

ח"כ עודד פורר: "התקבלה החלטה לאומית ב-2010 להשבת מוחות, ולמה הם עוזבים? כי אין להם מלגות, אין להם איפה לחקור. איך אחזיר אותם? עם מלגה למחקר. חוקר לא יחזור אם לא יוכל לחקור בארץ. זה צעד המנוגד לכל המדיניות הזו. מודה ועוזב ירוחם, יכולה הרשות לומר טעינו, אבל אם תתעקשו ותידרש חקיקה נפעל בחקיקה".

גדי פרנק, מנכ"ל ות"ת: "הפוסט דוקטורנטים היו לחלוטין בתוך כוונת החקיקה שהסדירה את אי מיסוי המלגות, הגענו לפשרה טובה וברורה לשני הצדדים. לפני שנה פנינו לרשות המיסים מספר פעמים כדי להידבר, ביקשנו להיפגש עם משה אשר מנהל רשות המיסים ולא קיבלנו אף פגישה. נקבע לנו דיון ליום ראשון עם הרשות ואגף תקציבים, אנו מקווים שהנושא ייפתר".

עו"ד שולמית גרי, סגן נשיא מכון ויצמן: "המלגות הניתנות לפוסט דוקטורנטים פה מצומצמות לעומת מה שהם מקבלים בחו"ל. יש קושי להביא את המימון למלגות, חלקו מגיע מתורמים מחו"ל, אם הם יבינו שחלק מהכסף הולך למדינה נאבד חלק מהתורמים".

עו"ד דורון שוופי, יועמ"ש ועד ראשי האוניברסיטאות:  "בשני מקרים קבעו בתי הדין כי הפוסט דוקטורנטים הם סטודנטים, הם לומדים באוניברסיטה. אם הפוסט גם עובד במקום הוא יקבל שכר וישלם עליו מס. חמור מאוד שאנשי רשות המיסים לא מקבלים את הכרעת בתי הדין לעבודה".

פרופסור אליעזר רחמילביץ, ההסתדרות הרפואית לישראל: "כיום אין מנהלים למחלקות גסטרו כי אף אחד לא רוצה ללכת למחקר, כיוון שאז הוא צריך למצוא עבודה נוספת. צריך לא לקחת מיסים אלא לתת לאנשים האלה עוד מלגות כדי שיצאו למחקר. אני דואג לעתיד המחקר הרפואי".

סמנכ"לית רשות המיסים, מירי סביון השיבה על הטענות: "כדי להחליט שהכנסה ברת מיסוי צריך למצוא שהאדם קיבל את ההכנסה בתמורה למשהו, אנחנו סבורים שבמלגות של פוסט דוקטורנטים שמגיעים מחו"ל או שנמצאים כאן, בוודאי שהמלגות הן תמורה להשתתפות שלהם במחקרים. המשמעות שהם מבצעים עבודה בדיוק כמו חוקרים וותיקים שמנהלים את המחקר, כך גם לגבי משתלמים בחו"ל".

"מבחינתנו בוודאי שהפוסט דוקטורנטים גם לומדים, אבל ההשתתפות שלהם זו חלק מהתמורה שהם מקבלים. כאשר מדברים על אדם שכל עיסוקו הוא מחקר, השתתפות במחקר, לשתף במידע שהוא אוסף, להיות שותף במחקר, מבחינתנו הוא כמו כל חוקר אחר שזו משרתו. בוודאי שזה חלק מהליך למידתו אבל עדיין הוא מקבל תמורה תמורת השותפות שלו. הציפייה ממנו היא לתמורה, פירות המחקר והלימודים, ההשתתפות" הוסיפה סביון.

דבריה של סביון עוררו תרעומת.

ח"כ מקלב השיב לדברים: "השאלה מה העיקר ומה הטפל. העיקר כאן הוא במסלול הלימודים. את משווה לחוקר שכבר מוסמך ומוכר, לא מדובר בעובד מהמניין, הוא לא מקבל משכורת, זהו עדיין תלמיד. החוק חוקק ב-2010, למה נזכרתם אחרי 6 שנים?! זה נראה כמו דרך צדדית עוקפת לחוק".

ח"כ טרכטנברג תהה: "כאשר כל העולם האקדמי מגדיר אחרת מיהו תלמיד, פקיד ברשות המיסים יכול לקבוע אחרת?!".

בעקבות עמדת רשות המיסים הציע יו"ר הוועדה ח"כ מקלב שהצדדים יפנו להליך הידברות, תוך הקפאת המצב הקיים של אי מיסוי המלגות. סביון השיבה כי הצדדים יועדו בשבוע הבא.

ד"ר חגית שוימר סגנית המדען הראשי, משרד המדע: "החוקרים האלה לא יגיעו לתעשייה, זו השפעה על החברה כולה. מעבר לכך מיסוי כזה משמעותו לחתוך בחצי את תקציב משרד המדע למחקר שהולך למלגות. פחות סטודנטים יקבלו מימון, המחקר יהיה מצומצם יותר. שר המדע מתכוון לפעול בנושא".

אורי ישראלי, מכון הרטמן: "רשות המיסים הוציאה לנו שומות בסדר גודל של 7 מיליון שקלים על מלגות. זה יוביל לסגירת המכון שמתבסס על תרומות".

אילן לוין, מנכ"ל לשכת טכנולוגיות המידע בישראל: "היתרון האדיר שהיה למדינת ישראל לפני עשר ועשרים שנה בתחום ההייטק הולך ונשחק, בעיקר כי המתחרים והאויבים שלנו משקיעים סכומי עתק במתן מלגות, לא במיסויים".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "כל שבוע אנחנו דנים כאן בקשיי המחקר המצריכים מאמצי על כדי להתגבר עליהם. בצעד של רשות המיסים פגיעה מהותית, ערכית, לא רק כלכלית. הוועדה רואה זאת בחומרה ובדאגה רבה, ומתריעה שהדבר מהווה פגיעה ביסוד המחקר המדעי בישראל, שתגרום לבריחת מוחות ולפגיעה בשיתוף הפעולה הבין לאומי. מדובר במלגות למימון צרכיהם הקיומיים של החוקרים ולא מעבר לכך. אנו קוראים לרשות המיסים לשבת להידברות ומברכים על הפגישה שנקבע, נעקוב ונקיים ישיבת המשך".